עורך דין משרד הביטחון בחיפה והצפון | הגב שלך מול משרד הביטחון

נפגעתם במהלך השירות ואתם זקוקים לעורך דין משרד הביטחון בחיפה והצפון?

בין אם אתם רק בתחילת הדרך, ממתינים להחלטה על ההכרה, עומדים לפני ועדה רפואית או שוקלים לערער – קל מאוד ללכת לאיבוד בין המסמכים, הפגימות הרפואיות והשלבים השונים של ההליך.

העבודה שלנו מתחילה קודם כול בהבנה מדויקת של המקרה: מה קרה בשירות, אילו פגימות נגרמו, מה צריך להוכיח ומהו השלב הנכון שבו צריך לפעול.

לשם כך, אנחנו בוחנים את נסיבות השירות ואת מנגנון הפגיעה. לאחר מכן אנחנו עוברים על התיעוד העובדתי והרפואי, מזהים חוסרים ומכינים את הלקוח לשלבים השונים. המטרה היא להבין מה הקשר של כל פגימה לשירות ומה צריך לעשות כדי להציג את המקרה בצורה מלאה ומדויקת.

יש לנו ניסיון עשיר בייצוג חיילים, משרתי מילואים, אנשי קבע ואנשי כוחות ביטחון מחיפה והצפון, בתביעות מול משרד הביטחון ואגף השיקום.

והמטרה שלנו היא אחת: לוודא שאתם מקבלים את כל הזכויות שמגיעות לכם.

הידעתם? יש לנו למעלה מ- 120 דירוגי 5 כוכבים בעמוד העסקי בגוגל – הקליקו ⭐⭐⭐⭐⭐        

.

מתמודדים מול משרד הביטחון? פנו אלינו ללא עלות וללא התחייבות

.

ליווי אישי על ידי עו״ד ליאור חן

עו״ד ליאור חן הוא ממייסדי משרד שחר, חן וראש מחלקת הנזיקין במשרד.

עו"ד חן הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, התמחה בפרקליטות האזרחית במחוז חיפה וחבר בלשכת עורכי הדין משנת 2014.

במסגרת התמחותו בפרקליטות, עו"ד ליאור חן ייצג את משרד הביטחון בתביעות להכרה כנכי צה״ל.

כעורך דין משרד הביטחון בחיפה והצפון, עו"ד ליאור חן מלווה תביעות הכרה, ועדות רפואיות והליכי ערעור מול אגף השיקום.

אחד העקרונות המרכזיים בעבודת המשרד הוא מתן שירות אישי שמותאם לנסיבות, לצרכים ולמטרות של כל לקוח.

במטרה לסייע לנפגעי כוחות הביטחון למצות את זכויותיהם, פיתחנו דרך עבודה שמאפשרת לעו״ד חן להישאר מעורב באופן אישי לכל אורכו של הטיפול המשפטי.

הוא מעורב כבר מהפגישה הראשונה ומגיבוש האסטרטגיה, ונמצא בקשר שוטף עם הלקוח. בנוסף, עו"ד חן מכין את התביעה ומלווה את הטיפול בה בשלב ההכרה בפגימות.

לאחר ההכרה, עו"ד חן מלווה את הלקוח לוועדה הרפואית, בוחן את דרגת הנכות, את החלטות הוועדה ואת האפשרויות להגיש ערעור.

להיכרות עם עו״ד ליאור חן

.

מי יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], חשוב להבחין בין שתי קבוצות עיקריות של משרתים: הקבוצה האחת, חיילים בשירות חובה ומשרתי מילואים. והקבוצה השנייה, משרתי קבע.

.

חיילי חובה ומשרתי מילואים: תוך ועקב השירות צבאי

אצל חיילי חובה ומשרתי מילואים צריך להוכיח שהנכות, או המחלה, נגרמה תוך ועקב השירות הצבאי.

כלומר, חשוב לזהות מהן הפגימות הרפואיות, ומה הקשר שלהן לשירות.

"חבלה" כוללת נזק אנטומי שנגרם מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים. החוק כולל בהגדרה גם מצבים נוספים, ובהם הפרעת דחק פוסט־טראומטית.

"מחלה" כוללת גם ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה גופנית, נפשית או קוגניטיבית שאינם חבלה.

לכן עצם העובדה שהפגיעה התרחשה בזמן השירות אינה מספיקה לבדה. צריך לבדוק מהי הפגימה, כיצד נגרמה ומהו הקשר שלה לשירות.

.

אנשי קבע: חבלת שירות ומחלת שירות

אצל משרתי קבע החוק מציב תנאים מצומצמים יותר.

כאשר מדובר בחבלה, החוק דורש חבלת שירות. זו חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות מבצעית או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.

כאשר מדובר במחלה, נדרשת מחלת שירות או החמרת מחלת שירות. החוק מגדיר רשימה מצומצמת של מחלות ופגיעות שיכולות להיכנס למסלול הזה, בכפוף לתנאים שנקבעו בו.

לכן לא כל פגיעה שמתרחשת במהלך שירות קבע מתבררת אוטומטית מול משרד הביטחון.

אם הפגיעה אינה נכנסת למסלול חוק הנכים, ייתכן שצריך לבחון מסלול של נפגעי עבודה מול המוסד לביטוח לאומי.

כאשר המסלול הרלוונטי הוא נפגעי עבודה, ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד עורך דין תאונות עבודה בחיפה והצפון.

.

חריג משרתי הקבע

יש גם חריג חשוב:

מי שעבר ברציפות משירות חובה לשירות קבע ונמצא בתוך ששת החודשים הראשונים של שירות הקבע, אינו נחשב לעניין הזה כמשרת קבע.

בתקופה הזו חלים עליו הכללים הרחבים יותר שחלים על חייל שאינו בשירות קבע.

לכן אצל איש קבע צריך לבדוק קודם מה סוג הפגיעה, מתי אירעה ומה היו נסיבותיה. רק לאחר מכן אפשר לקבוע אם המסלול המתאים הוא תביעה לפי חוק הנכים או מסלול אחר.

.

איך מתנהלת תביעה נגד משרד הביטחון?

ככלל, תביעה נגד משרד הביטחון מתנהלת בשני שלבים מרכזיים.

השלב הראשון הוא שלב ההכרה. בשלב הזה בוחנים באילו פגימות רפואיות מבקשים הכרה, ומה הקשר של כל אחת מהן לשירות.

השלב השני הוא שלב קביעת הנכות. לאחר שמשרד הביטחון מכיר בפגימה, ועדה רפואית בוחנת את חומרתה וקובעת את דרגת הנכות בגינה.

.

שלב ראשון: שלב ההכרה

בשלב ההכרה צריך להגיש תביעה להכרה בפגימה.

חשוב להבין שההכרה נבחנת ביחס לכל פגימה בנפרד.

גם כאשר אירוע אחד גרם לכמה פגימות, צריך לזהות כל אחת מהן ולהסביר מה הקשר שלה לשירות. לכל פגימה עשויים להיות רקע עובדתי, מנגנון פגיעה ותשתית רפואית שונים.

לכן לא נכון להסתפק בתיאור כללי של "פציעה" או "פגיעת גב". צריך לפרט מה בדיוק מבקשים להכיר ועל איזה בסיס עובדתי ורפואי מבקשים את ההכרה.

לדוגמה, פגיעת פצמ"ר בחייל יכולה לגרום באותו אירוע לכמה פגימות שונות:

ירידה בשמיעה;

טינטון;

שבר בקרסול בעקבות פגיעת רסיס;

צלקת בקרסול;

פגיעה נפשית.

למרות שמדובר באותו אירוע, אין מדובר בפגימה רפואית אחת.

במסגרת תביעת ההכרה צריך להציג כל אחת מהפגימות ולפרט את התשתית הרלוונטית לה. משרד הביטחון בוחן אם מתקיים קשר בין כל פגימה לבין השירות. לכן, משרד הביטחון עלול להכיר בחלק מהפגימות ולא להכיר באחרות.

לכן אנחנו מתחילים בקריאה מסודרת של החומר. אנחנו בוחנים את נסיבות השירות ואת מנגנון הפגיעה, עוברים על התיעוד הרפואי ומזהים את כל הפגימות שעולות ממנו.

לאחר מכן אנחנו בודקים ביחס לכל פגימה איזה חומר עובדתי ורפואי תומך בקשר שלה לשירות, והאם חסר חומר שצריך להשלים.

.

שלב שני: קביעת דרגת הנכות

לאחר שמשרד הביטחון מכיר בפגימה, עוברים לשלב קביעת דרגת הנכות.

בשלב הזה הוועדה הרפואית בוחנת את חומרת הפגימה שהוכרה, ואת ההשפעה שלה על מצבו של הנפגע.

בהתאם לממצאים הרפואיים ולמבחנים שקבועים בדין, הוועדה קובעת את אחוזי הנכות בגין כל פגימה שהוכרה.

לקביעה הזו יש משמעות מעשית רבה, משום שדרגת הנכות משפיעה על התגמולים ועל חלק מהזכויות שעשויות לעמוד לנכה.

כעת נסביר איך מתנהל כל אחד מהשלבים, מה צריך להוכיח, מה קורה כאשר משרד הביטחון מכיר רק בחלק מהפגימות, כיצד הוועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות, ואילו אפשרויות קיימות אם מתקבלת החלטה שאינה משקפת את מצבכם.

.

שלב ההכרה: באילו פגימות מבקשים הכרה?

בשלב ההכרה השאלה אינה רק "האם נפגעתי בשירות?"

השאלה היא באילו פגימות רפואיות מבקשים שמשרד הביטחון יכיר, ומה הקשר של כל אחת מהן לשירות.

אירוע אחד יכול לגרום, למשל, לפגיעה אורתופדית, לפגיעה עצבית, לצלקת או לפגיעה נפשית. אין פירוש הדבר שכל הפגימות יוכרו אוטומטית.

לכן אנחנו מתחילים בקריאה מסודרת של החומר. אנחנו בוחנים את נסיבות השירות ואת מנגנון הפגיעה. אחר כך אנחנו עוברים על התיעוד הרפואי ומזהים את הפגימות שעולות ממנו.

השלב הבא הוא לבדוק איזה חומר עובדתי ורפואי קיים ביחס לכל פגימה.

במקום להציג "פציעה" כמקשה אחת, צריך להבין מה בדיוק נטען ביחס לכל פגימה.

.

כיצד מוכיחים קשר בין הפגימה לשירות?

הוכחת הקשר בין הפגימה לשירות נשענת על התשתית העובדתית והרפואית של המקרה.

במישור העובדתי אנחנו בוחנים מה התרחש במהלך השירות. זה יכול להיות אירוע מסוים, תנאי שירות, מנגנון פגיעה או נסיבות רלוונטיות אחרות.

בהתאם למקרה, יכולים להיות חשובים דוח פציעה, מסמכי שירות, עדויות ותיעוד מהאירוע. לעיתים יש גם חומר נוסף שמסייע להראות מה התרחש בפועל.

במישור הרפואי אנחנו בוחנים את האבחנות ואת מועד הופעת התסמינים. בנוסף אנחנו בודקים את רצף הטיפול ואת המסמכים הרפואיים שנאספו.

כאשר קיים מצב רפואי קודם, צריך לבחון גם אותו. לאחר מכן בודקים מה משמעותו למחלוקת הספציפית.

הצורך בחוות דעת רפואית פרטית משתנה מתיק לתיק. יש מקרים שבהם ניתן להתקדם על בסיס החומר הקיים. במקרים אחרים המחלוקת הרפואית מצדיקה חוות דעת או בירור נוסף.

לכן איננו מציגים חוות דעת פרטית כחובה אוטומטית בכל תביעה.

העבודה בשלב הזה יכולה לכלול איסוף חומר עובדתי ובחינת המסמכים הרפואיים. היא כוללת גם איתור חוסרים וזיהוי נקודות שעלולות לעורר מחלוקת.

המטרה היא להציג את התביעה כך שניתן יהיה לאשר כל פגימה על בסיס החומר הרלוונטי לה.

.

מקרה בוחן: הכרה בפוסט טראומה בעקבות תרגיל במהלך הטירונות

באחד התיקים שטיפל המשרד, ראובן שמעוני (שם בדוי) מקריית טבעון פיתח פוסט טראומה לאחר תרגיל "היתקלות מתוך שינה" במהלך הטירונות.

הקושי המרכזי היה שהאירוע התרחש במסגרת תרגיל ולא במהלך קרב.

לכן היה חשוב לדייק בנסיבות האירוע ובאופן שבו ראובן חווה אותו בזמן אמת, לרבות העובדה שבאותם רגעים ראובן האמין שהוא נמצא בסכנת חיים.

עברנו על נסיבות האירוע ועל החומר הרפואי והצגנו את הקשר הנטען בין האירוע בשירות לבין מצבו הנפשי.

בסופו של ההליך משרד הביטחון הכיר במצבו הנפשי כקשור לשירות.

מה קורה אם משרד הביטחון לא הכיר בתביעה או בפגימה מסוימת?

דחייה של תביעה יכולה לנבוע מארבע סיבות עיקריות:

-משרד הביטחון טוען שלא היה כלל אירוע.

-משרד הביטחון טוען שאין פגימה רפואית.

-מחלוקת בשאלה אם האירוע קשור לשירות באופן שמקים זכאות לפי חוק הנכים.

-מחלוקת בשאלה אם האירוע הקשור לשירות גרם לפגימה הרפואית או החמיר אותה.

חשוב מאוד להבין מדוע משרד הביטחון דחה את התביעה. כל אחת מהסיבות האלה מעוררת שאלה אחרת ודורשת התמודדות אחרת.

רק לאחר שמבינים מה עומד בבסיס הדחייה אפשר לבחון אילו ראיות צריך להשלים, איזה חומר רפואי צריך להציג ומהי הדרך המשפטית המתאימה להתמודד עם ההחלטה.

לצורך ההמחשה, נשתמש לאורך הסעיף בדוגמה להמחשה של בחור בשם אביעד.

.

האפשרות הראשונה: מחלוקת על עצם קרות האירוע

נניח שאביעד מספר כי במהלך מסע יחידתי הוא נקע את הקרסול.

לאחר הגשת התביעה משרד הביטחון בודק את נסיבות האירוע.

אלא שרישומי היחידה מראים שאביעד כלל לא השתתף באותו מסע. גם אין עד, דו"ח או מסמך אחר שתומך בגרסה שלו.

כאן המחלוקת היא עובדתית. קצין התגמולים מטיל ספק בגרסה של התובע לגבי האירוע עצמו.

אם אביעד לא יצליח להוכיח שהאירוע קרה, משרד הביטחון יכול לדחות את התביעה כבר בשלב הזה.

.

האפשרות השנייה: מחלוקת על עצם קיומה של פגימה רפואית

כאן משרד הביטחון מקבל את גרסת האירוע, אבל חולק על עצם קיומה של פגימה רפואית.

נניח שאין מחלוקת שאביעד השתתף במסע ושהוא סובב את הקרסול במהלכו. לאחר האירוע הוא גם התלונן על כאבים.

אלא שהבדיקות והמסמכים הרפואיים אינם מצביעים על פגימה רפואית ברורה שתומכת בתביעה.

במצב כזה אביעד צריך להראות מאיזו פגימה רפואית הוא סובל ואילו ממצאים, אבחנות או בדיקות תומכים בכך.

עצם העובדה שהיה אירוע אינה מספיקה.

כדי לקבל הכרה צריך גם להראות שקיימת פגימה רפואית שבגינה מבקשים הכרה.

.

האפשרות השלישית: האם האירוע עצמו קשור לשירות?

כאן משרד הביטחון מסכים שהאירוע קרה ומסכים גם שקיימת פגימה רפואית.

המחלוקת אינה עוסקת בשאלה מה גרם לפגימה. השאלה היא האם נסיבות האירוע יוצרות את הקשר הנדרש לשירות ומאפשרות לתבוע לפי חוק הנכים.

נניח שהמסמכים מאשרים שאביעד נקע את הקרסול ושבדיקות רפואיות מאשרות את הפגימה.

אלא שהבירור מראה שהאירוע לא התרחש במהלך המסע הצבאי כפי שטען בתחילה.

אביעד הוא חייל בקבע והוא נקע את הקרסול בדרך לביתו.

במצב כזה עצם קיומה של הפגימה אינו מספיק.

צריך לבחון אם נסיבות האירוע מקימות את הקשר הנדרש לשירות ואם חוק הנכים חל על המקרה.

.

האפשרות הרביעית: האם האירוע בשירות גרם לפגימה?

כאן משרד הביטחון מקבל שהאירוע קרה, שהוא קשור לשירות ושקיימת פגימה רפואית.

עכשיו השאלה שונה: האם אותו אירוע בשירות הוא שגרם לפגימה הרפואית, או החמיר מצב רפואי שהיה קיים קודם.

נניח שאביעד הוא חייל בשירות חובה, הוא נקע את הקרסול במהלך המסע וכיום קיימת אצלו פגימה בקרסול.

אלא שהתיק הרפואי מראה שכבר לפני הגיוס אביעד סבל מנקעים חוזרים באותו קרסול.

במצב כזה צריך לברר מה הקשר בין האירוע בשירות לבין מצבו הרפואי הנוכחי.

האם המסע גרם לפגימה חדשה?

האם האירוע במסע החמיר פגימה קודמת?

או שמצב הקרסול נובע מבעיה שהייתה קיימת עוד קודם ואינה קשורה לאירוע בשירות?

זו כבר מחלוקת רפואית ומשפטית על הקשר הסיבתי.

.

משרד הביטחון דחה את התביעה – מה אפשר לעשות?

אם משרד הביטחון דחה את התביעה, צריך לקרוא את החלטת הדחייה ולברר מה בדיוק עומד במחלוקת.

האם האירוע קרה, האם קיימת פגימה רפואית, האם האירוע קשור לשירות, או האם האירוע בשירות גרם לפגימה.

רק לאחר שמזהים את נקודת המחלוקת אפשר לבנות את דרך הפעולה המתאימה ולהחליט אילו ראיות, מסמכים רפואיים וטענות צריך להציג בהמשך.

.

ערעור על החלטת קצין התגמולים

כאשר קצין התגמולים דוחה את ההכרה בפגימה, המחלוקת עוסקת בשלב ההכרה. היא אינה עוסקת בשיעור הנכות.

את הערעור על החלטת קצין התגמולים מגישים לוועדת הערעורים לפי חוק הנכים, שליד בית משפט השלום.

ככל שקיימת חוות דעת רפואית נגדית, אנחנו קוראים אותה ובוחנים את ההנחות שעליהן היא מבוססת. אנחנו גם בודקים את התאמתה לחומר שבתיק.

כאשר יש לכך בסיס, ניתן להשתמש בכלים המשפטיים המתאימים כדי להתמודד עם הקביעות שבה.

.

מה קורה לאחר שהפגימה הוכרה?

לאחר שמשרד הביטחון מכיר בפגימה כקשורה לשירות, עוברים לשאלה אחרת: מהי דרגת הנכות בגין אותה פגימה מוכרת.

זהו המעבר משלב ההכרה לשלב הוועדה הרפואית.

הוועדה עוסקת בפגימות שעומדות לדיון. היא בוחנת את חומרתן בהתאם למבחני הנכות הרלוונטיים.

לכן חשוב לקרוא את החלטת ההכרה לפני הוועדה. צריך לבדוק אילו פגימות אכן הוכרו.

אם קיימת פגימה משמעותית שלא נכללה בהחלטת ההכרה, לא נכון להניח שהוועדה פשוט תקבע בגינה אחוזי נכות.

.

הוועדה הרפואית וקביעת דרגת הנכות

לאחר ההכרה בפגימה, הוועדה הרפואית בוחנת את חומרתה, וקובעת את דרגת הנכות בהתאם למבחנים שחלים עליה.

הכנה מדוקדקת לוועדה אינה ניסיון "להתלונן יותר". היא נועדה למקד את הדיון בפגימות שהוכרו.

ההכנה מתייחסת למסמכים שתומכים בפגימות, לתסמינים ולמגבלות הקיימים בפועל. היא מתייחסת גם לממצאים הרפואיים שהוועדה צריכה לבחון.

במשרד שחר, חן, עו"ד ליאור חן מכין את הלקוח לפני הדיון בוועדה. בנוסף, אנחנו מלווים את הלקוח במהלך הוועדה, ולאחר מכן בוחנים את הפרוטוקול ואת ההחלטה.

.

איך הוועדה קובעת את דרגת הנכות?

דרגת הנכות אינה נקבעת לפי מספר התלונות שהנפגע מציג.

הוועדה בוחנת את הפגימה המוכרת ואת חומרתה בהתאם למבחני הנכות הרלוונטיים. לפגימות שונות יש מבחנים רפואיים שונים.

לכן גם החומר החשוב והבדיקה הצפויה משתנים ממקרה למקרה.

בפועל, הערכת המצב נשענת על שלושה צירים מרכזיים:

המסמכים הרפואיים, האנמנזה והבדיקה הקלינית.

השאלה אינה כמה תלונות הוצגו. השאלה היא מהי הפגימה שהוכרה, אילו ממצאים תומכים בחומרתה וכיצד היא באה לידי ביטוי.

בנוסף נבחן מה עולה מהבדיקה הרפואית.

המסמכים הרפואיים

המסמכים הרפואיים נותנים לוועדה את התשתית הרפואית לבחינת הפגימה.

בהתאם לסוג הפגיעה, יכולים להיות רלוונטיים סיכומי ביקור, אבחנות ובדיקות הדמיה. לעיתים חשובים גם בדיקות עזר, סיכומי מומחים, סיכומי אשפוז ותיעוד טיפולים.

לא בכל פגימה חשובים אותם מסמכים.

החומר המרכזי בפגיעה נוירולוגית אינו בהכרח החומר המרכזי בפגיעה אורתופדית. כך גם בפגיעה נפשית או בתחום אף־אוזן־גרון.

לכן לפני הוועדה אנחנו בודקים אילו פגימות עומדות לדיון. לאחר מכן אנחנו בוחנים מהם מבחני הנכות הרלוונטיים ומה קיים בתיק הרפואי.

אנחנו עוברים מראש על התיק ומאתרים חוסרים מהותיים. המטרה היא לא להגיע לוועדה ורק שם לגלות שמסמך או בדיקה חשובים אינם נמצאים בפניה.

האנמנזה ותיאור המצב הרפואי

האנמנזה היא התיאור שהנפגע מוסר על מצבו. היא כוללת את התסמינים, המגבלות והטיפול.

לעיתים חשובים גם תדירות התסמינים, חומרתם והאופן שבו הפגימה משפיעה על התפקוד.

גם כאן הכמות אינה העיקר.

המטרה אינה להוסיף תלונות. היא גם אינה ללמד לקוח "מה צריך לומר".

המטרה היא לעזור לו להציג באופן מלא, מדויק ורלוונטי את מצבו האמיתי.

לפני הוועדה אנחנו עוברים עם הלקוח על הפגימות שעומדות לדיון. אנחנו עוברים גם על המידע הרפואי והתפקודי הרלוונטי להן.

כך אפשר לעשות סדר לפני הדיון. הדבר חשוב במיוחד כאשר לחץ או בלבול מקשים על הצגת המצב בזמן קצר.

במהלך הוועדה אנחנו מקפידים שהתלונות והמגבלות המהותיות יישמעו. אנחנו גם עוקבים אחר האופן שבו הדברים מקבלים ביטוי בפרוטוקול.

הבדיקה הקלינית

הבדיקה הקלינית היא הבדיקה הרפואית שהוועדה מבצעת בהתאם לפגימה ולתחום הרפואי.

בפגיעה אורתופדית, למשל, עשויים להיבחן טווחי תנועה וממצאים נוספים.

לעומת זאת, בפגיעה נוירולוגית עשויים להיבחן כוח, תחושה או סימנים נוירולוגיים.

בפגיעה נפשית אופן ההערכה שונה. כך גם בפגיעות שמיעה או טינטון.

לפני הוועדה אנחנו בוחנים אילו פגימות עומדות לדיון. לאחר מכן אנחנו בודקים אילו ממצאים קליניים רלוונטיים למבחני הנכות.

במהלך הוועדה אנחנו עוקבים אחר הבדיקה ואחר הנושאים שנבחנים.

המטרה היא לוודא שהפגימות הרלוונטיות מקבלות התייחסות ושנקודות מהותיות אינן נשמטות מהדיון.

למה ההלימה בין שלושת הצירים חשובה?

המסמכים הרפואיים, האנמנזה והבדיקה הקלינית אינם נבחנים בחלל ריק. יחד הם יוצרים את התמונה הרפואית שהוועדה צריכה להעריך.

מסמך רפואי יכול לתעד אבחנה או ממצא. האנמנזה מסבירה כיצד הפגימה מתבטאת אצל האדם. הבדיקה הקלינית מאפשרת לוועדה לבחון את מצבו במועד הבדיקה.

כאשר התמונה ברורה ועקבית, לוועדה יש בסיס מלא יותר לבחינת חומרת הפגימה.

אם קיימים פערים מהותיים בין המסמכים, התיאור והממצאים, צריך לזהות אותם. לאחר מכן צריך לבחון אם יש להם הסבר רפואי או עובדתי.

הלימה בין שלושת הצירים אינה מבטיחה אחוז נכות מסוים. היא גם אינה מחייבת את הוועדה להגיע לתוצאה מסוימת.

מה תפקידו של עורך הדין בוועדה הרפואית?

תפקידו של עורך הדין בוועדות הרפואיות מתחלק לשלושה חלקים: לפני הוועדות הרפואיות, בזמן הוועדות הרפואיות, ולאחר הוועדות הרפואיות.

העבודה לקראת הוועדה הרפואית אינה מתחילה כמה ימים לפני הדיון. מבחינתנו, היא מתחילה כבר ביום שבו אנחנו מתחילים לטפל בתיק.

היא גם אינה מסתיימת לאחר הוועדה.

מהשלב הזה אנחנו חושבים קדימה על שלושת הצירים שהוועדה תבחן בהמשך: המסמכים הרפואיים, האנמנזה והבדיקה הקלינית.

לכן העבודה שלנו כוללת מעקב רפואי לאורך הדרך, מיפוי הפגימות, בדיקת החומר הרפואי, הכנה אישית עם הלקוח, ייצוג בוועדה ובחינה של ההחלטה לאחר מכן.

מה תפקידו של עורך הדין לפני הוועדות הרפואיות?

העבודה לפני הוועדה נועדה להכין גם את התיק וגם את הלקוח לדיון.

היא מתחילה במעקב הרפואי לאורך הדרך, ממשיכה במיפוי הפגימות ובבדיקת החומר הרפואי, ומסתיימת בשיחת הכנה מסודרת לפני הוועדה.

1. המעקב הרפואי מתחיל כבר בתחילת הטיפול בתיק

אחת המטרות החשובות של המעקב הרפואי היא להגיע לוועדה עם תמונה רפואית מלאה, עקבית ועדכנית.

לא מספיק לדעת שהלקוח נפגע. צריך להבין מאילו פגימות הוא סובל, כיצד הן מתפתחות לאורך הזמן, מהן התלונות והמגבלות שלו ואילו ממצאים רפואיים תומכים בהן.

לכן כבר מתחילת ההתקשרות אנחנו עוברים על החומר הרפואי הקיים ובודקים אם המעקב מתאים לפגימות הרלוונטיות.

אנחנו בוחנים את המעקב בהתאם לשלושת הצירים שהוועדה תבחן בהמשך.

הציר הראשון הוא המסמכים הרפואיים.

אנחנו בודקים אם התיק כולל מעקב של הרופאים המתאימים, אבחנות, בדיקות, סיכומי טיפול ומסמכים רפואיים רלוונטיים.

אם אנחנו מזהים פגימה או תלונה שלא קיבלו בירור מספק בתיק, אנחנו מסבירים ללקוח מה המשמעות של החסר מבחינת ההליך ומפנים אותו לקבלת ייעוץ מהגורם הרפואי המתאים.

לדוגמה, כאשר קיימות תלונות נוירולוגיות לצד פגיעה אורתופדית, לא תמיד די במעקב אורתופדי בלבד. לעיתים יש מקום לבירור נוירולוגי נוסף, בהתאם לתלונות ולשיקול הדעת הרפואי.

הציר השני הוא האנמנזה.

הוועדה אינה בוחנת רק אילו אבחנות מופיעות בתיק. היא בוחנת גם כיצד הפגימה משפיעה בפועל על האדם.

לכן חשוב שהמעקב הרפואי יתעד באופן אמיתי ומדויק את התסמינים, המגבלות, תדירות הבעיות והשפעתן על התפקוד.

המטרה היא למנוע מצב שבו הלקוח סובל מבעיה משמעותית במשך חודשים, אך היא אינה מופיעה בתיק הרפואי. זאת, משום שהלקוח לא ידע להסביר אותה, שכח להעלות אותה או התמקד בכל ביקור רק בתלונה אחת.

הציר השלישי הוא הממצאים הרפואיים והבדיקה הקלינית.

אנחנו בוחנים אם קיימים בתיק ממצאים שעשויים להיות רלוונטיים לפגימה ולמבחני הנכות.

בפגיעה אורתופדית יכולים להיות רלוונטיים, בין היתר, טווחי תנועה, יציבות, כוח וממצאים בבדיקות הדמיה.

לעומת זאת, בפגיעה נוירולוגית יכולים להיות רלוונטיים כוח, תחושה, רפלקסים, ממצאים בבדיקה נוירולוגית ובדיקות עזר מתאימות.

בפגיעה נפשית הדגש שונה. שם יש חשיבות למעקב אחר התסמינים, חומרתם, הטיפול וההשפעה שלהם על התפקוד לאורך זמן.

גם בפגיעות מורכבות יותר, כמו PTSD, פיברומיאלגיה, CRPS או תסמונות כאב כרוני, המעקב הרפואי מקבל חשיבות מיוחדת.

במקרים כאלה לא תמיד קיימת בדיקה אחת שמספרת את כל הסיפור. לעיתים דווקא רצף המעקב, התלונות, הבדיקות וההתרשמות של הגורמים המטפלים מאפשרים להבין את התמונה המלאה.

כאשר עולה צורך בבדיקה נוספת, אנחנו לא מחליפים את הרופא ולא קובעים איזו בדיקה רפואית צריך לבצע. אנחנו יכולים לזהות שחסר בירור בנושא מסוים ולהפנות את תשומת לב הלקוח לכך שעליו לפנות לרופא המתאים.

המטרה של המעקב הרפואי אינה "לייצר נכות". המטרה היא שהתיק הרפואי ישקף בצורה מלאה ואמיתית את מצבו של הלקוח לאורך הזמן.

מקרה בוחן: מעקב רפואי שהוביל לזיהוי פיברומיאלגיה

המשרד טיפל בלימור ארגמן (שם בדוי), מכרמיאל, שהחלה לסבול מכאבים בצוואר ובגב לאחר אירוע טראומטי במהלך השירות.

בתחילת הדרך התמונה הרפואית התמקדה בעיקר בכאבים באזורים האלה.

עם המשך המעקב התברר שהתסמינים רחבים יותר. לימור תיארה כאבים מפושטים, ערפול קוגניטיבי ותסמינים נוספים, ובהמשך עלתה אבחנה של פיברומיאלגיה.

המעקב לאורך הזמן אפשר לבחון את התמונה הרפואית מעבר לתלונה הראשונית על כאבי צוואר וגב. הוא חיבר בין התיעוד הרפואי, התסמינים שלימור תיארה והממצאים שעלו במסגרת הבירור והטיפול.

בהמשך הכנו את לימור להצגת מצבה בפני הוועדה, ובסופו של ההליך נקבעה לה נכות.

המקרה ממחיש מדוע המעקב הרפואי מתחיל כבר בתחילת הטיפול בתיק.

לפעמים הפגימה המרכזית אינה ברורה בביקור הראשון, ורק מעקב עקבי מאפשר להבין את מלוא התמונה הרפואית.

2. מיפוי הפגימות והנושאים שצריכים להיבחן

לקראת הוועדה אנחנו חוזרים להחלטת ההכרה ובודקים בדיוק אילו פגימות עומדות לדיון.

כאשר קיימות כמה פגימות, אנחנו ממפים כל אחת מהן בנפרד.

לאחר מכן אנחנו בוחנים אילו מבחני נכות רלוונטיים לכל פגימה ואילו נתונים רפואיים הוועדה צפויה לבדוק.

המיפוי הזה חשוב במיוחד כאשר הוועדה דנה בכמה פגימות מתחומים רפואיים שונים.

לדוגמה, פגיעה אחת יכולה לכלול גם מגבלה אורתופדית וגם פגיעה נוירולוגית. כל אחת מהן יכולה לדרוש התייחסות אחרת.

אנחנו בודקים אילו מסמכים תומכים בכל פגימה, אילו בדיקות קיימות ומה כתבו הרופאים המטפלים והמומחים.

אנחנו משווים את החומר גם למבחני הנכות שעשויים להיות רלוונטיים.

המטרה היא לזהות מראש מסמך חשוב שחסר, בדיקה שלא נמצאת בתיק או נושא רפואי שלא קיבל מספיק התייחסות.

עדיף לזהות חוסר כזה לפני הוועדה ולא לגלות אותו רק בזמן הדיון.

מקרה בוחן: מיפוי מספר פגימות לפני הוועדה

באחד התיקים ליווינו לקוח מקריית ביאליק שהוועדה הרפואית בעניינו נדרשה לדון במספר פגימות שונות.

לפני הדיון לא התייחסנו לתיק כאל "פגיעה" אחת. מיפינו כל פגימה בנפרד, בדקנו איזה חומר רפואי רלוונטי לה ואילו נושאים הוועדה צפויה לבחון ביחס אליה.

המיפוי אפשר לנו להגיע לוועדה עם תמונה מסודרת: מה עומד לדיון, אילו מסמכים חשובים לכל פגימה ואילו תסמינים ומגבלות רלוונטיים לכל אחת מהן.

בתחילת הוועדה הצגנו רשימה ממוקדת של כל הליקויים – ולכל ליקוי וליקוי צירפנו את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.

במהלך הוועדה הפנינו למסמכים המהותיים ועקבנו אחר ההתייחסות לכל אחת מהפגימות.

המקרה ממחיש מדוע כאשר הוועדה דנה במספר פגימות, ההכנה צריכה להתחיל במיפוי מסודר של כל אחת מהן ולא בהתייחסות כללית לפציעה כולה.

3. שיחת הכנה עם הלקוח

לפני כל ועדה אנחנו מקיימים עם הלקוח שיחת הכנה מסודרת.

בשיחה אנחנו עוברים על כל הפגימות שהוועדה אמורה לבדוק.

אנחנו מסבירים ללקוח מה עומד לדיון, איך הוועדה מתנהלת ואילו נושאים רפואיים עשויים לעלות.

אנחנו עוברים איתו גם על המסמכים החשובים, על התסמינים, על המגבלות ועל ההשפעה התפקודית של כל פגימה.

כאן שלושת הצירים מתחברים.

אנחנו בודקים מה כתוב במסמכים הרפואיים, מה הלקוח מתאר לגבי מצבו ואילו ממצאים רפואיים עשויים לקבל חשיבות בבדיקה.

אם קיימים פערים בין שלושת הצירים, אנחנו רוצים לזהות אותם עוד לפני הוועדה.

לדוגמה, ייתכן שהלקוח מספר על מגבלה משמעותית, אבל כמעט אין לה ביטוי בתיק הרפואי.

במקרה אחר קיימת בדיקת הדמיה משמעותית, אבל הלקוח כלל לא מבין מה היא מראה או כיצד היא משתלבת בפגימה שהוועדה תבחן.

המטרה היא לעשות סדר.

אנחנו רוצים שהלקוח יבין מה עומד להיבחן ויוכל להסביר את מצבו האמיתי בצורה מלאה, מדויקת וברורה.

הדבר חשוב במיוחד כאשר הלקוח סובל מכמה פגימות, כאשר הוא מתקשה להסביר את עצמו או כאשר הלחץ בזמן הוועדה מקשה עליו לזכור נקודות חשובות.

מה תפקידו של עורך הדין במהלך הוועדות הרפואיות?

בזמן הוועדה המטרה היא לוודא שהוועדה מקבלת תמונה מלאה ומסודרת של כל פגימה שעומדת לדיון.

אנחנו מציגים את הטענות הרלוונטיות, מפנים למסמכים החשובים ועוקבים אחר האנמנזה, הבדיקה הקלינית והרישום בפרוטוקול.

1. הצגת הטענות והפניה לחומר הרפואי

במהלך הוועדה אנחנו מציגים את הטענות הרלוונטיות לכל פגימה ומפנים את הוועדה למסמכים החשובים.

המטרה אינה להקריא את התיק הרפואי.

המטרה היא למקד את הוועדה במסמכים ובנתונים שיכולים לסייע לה להעריך נכון את חומרת הפגימה.

כאשר קיימת בדיקה חשובה, אבחנה של מומחה או מסמך רפואי מהותי, אנחנו מפנים אליו באופן ברור.

כאשר הוועדה דנה בכמה פגימות, אנחנו גם עוקבים כדי לוודא שהדיון אינו מתמקד בפגימה אחת ומתעלם מהאחרות.

מקרה בוחן: מסמך רפואי מהותי שקיבל חשיבות במהלך הוועדה

המשרד ייצג את שון גמליאל (שם בדוי), לוחם תותחנים מטירת הכרמל, שסבל מירידה בשמיעה ומטינטון.

כשהגענו לוועדה גילינו שבפניה לא עמדו בדיקת השמיעה העדכנית ובדיקת מאפייני הטינטון. אלה היו מסמכים מהותיים לבחינת שתי הפגימות.

הפנינו לכך את תשומת לב הוועדה ודאגנו שהבדיקות הרלוונטיות יעמדו בפניה לצורך הדיון.

בסופו של ההליך הוועדה קבעה לשון 10% נכות בגין הירידה בשמיעה ו־10% נכות בגין הטינטון. לאחר שקלול הנכויות נקבעה לו דרגת נכות כוללת של 19%.

המקרה ממחיש מדוע במהלך הוועדה לא די לדעת שמסמך רפואי קיים בתיק. צריך לבדוק אם המסמך המהותי אכן עומד בפני הוועדה בזמן שהיא בוחנת את הפגימה.

2. האנמנזה והצגת המגבלות

במהלך הוועדה הלקוח מתאר את מצבו ואת האופן שבו הפגימה משפיעה עליו.

זהו חלק חשוב מהבדיקה.

אנחנו עוקבים אחר הדברים ומוודאים שהתסמינים והמגבלות המהותיים עולים במהלך הדיון.

אם הלקוח שכח נקודה חשובה או שהוועדה לא התייחסה לנושא משמעותי, אנחנו יכולים להפנות אליו את תשומת לבה.

עם זאת, אנחנו לא מדברים במקום הלקוח כאשר חשוב שהוועדה תשמע ממנו את הדברים באופן ישיר.

המטרה היא לאפשר לוועדה לקבל תמונה מלאה ומדויקת של מצבו.

.

מקרה בוחן: הצגת ליקוי אורתופדי וליקוי נוירולוגי בעקבות פגיעת גב

בתיק נוסף שטיפל המשרד, משרד הביטחון הכיר בחבלה בגב כפגימה הקשורה לשירות.

בשלב הוועדה הרפואית היה צורך לבחון שני ליקויים שונים שנבעו מאותה פגימה מוכרת: הגבלה בתנועות עמוד השדרה וסיאטיקה.

לכל אחד מהליקויים משמעות רפואית שונה גם במהלך הוועדה.

ביחס לליקוי האורתופדי היה חשוב להציג באופן מדויק את המגבלה בתנועות עמוד השדרה ואת האופן שבו היא באה לידי ביטוי אצל הנפגע.

ביחס לסיאטיקה היה חשוב להתייחס גם לתסמינים ולמגבלות בעלי אופי נוירולוגי ולנושאים שעולים בבדיקה הנוירולוגית הקלינית.

לכן במהלך האנמנזה והבדיקה עקבנו אחר ההתייחסות לשני המרכיבים ולא אפשרנו לפגיעת הגב להצטמצם לתיאור כללי של "כאבי גב".

בסופו של ההליך נקבעה לנפגע נכות בגין שני הליקויים.

המקרה ממחיש מדוע גם כאשר קיימת פגימה מוכרת אחת, צריך לזהות אילו ליקויים רפואיים נפרדים נובעים ממנה ומה צריך לקבל ביטוי ביחס לכל אחד מהם בפני הוועדה.

להרחבה ניתן לקרוא את המאמר פריצת דיסק בצבא.

3. מעקב אחר הבדיקה הקלינית

הוועדה מבצעת את הבדיקה בהתאם לפגימה ולתחום הרפואי.

אנחנו יודעים מראש אילו נושאים עשויים להיות רלוונטיים למבחני הנכות ועוקבים אחר הבדיקה.

המטרה אינה להתערב בשיקול הדעת הרפואי של הוועדה ואינה לייצר ממצא שאינו קיים.

המטרה היא לוודא שהוועדה מתייחסת לפגימות שעומדות בפניה ושנושאים מהותיים אינם נשמטים מהדיון.

4. מעקב אחר הפרוטוקול

לפרוטוקול הוועדה יש חשיבות רבה.

אנחנו עוקבים אחר האופן שבו הוועדה מתעדת את התלונות, הממצאים והטענות שעלו בדיון.

כאשר הלקוח מתאר מגבלה מהותית, חשוב שהפרוטוקול ישקף אותה.

כך גם לגבי מסמך רפואי חשוב, ממצא בבדיקה או טענה שהצגנו.

לא כל משפט שנאמר בחדר צריך להיכנס לפרוטוקול.

עם זאת, כאשר נקודה מהותית אינה מקבלת ביטוי, הדבר עלול לקבל חשיבות בהמשך, במיוחד אם נצטרך לבחון את ההחלטה או לשקול ערעור.

מה תפקידו של עורך הדין לאחר הוועדה הרפואית?

הייצוג לא מסתיים ביציאה מחדר הוועדה.

לאחר קבלת ההחלטה אנחנו קוראים את הפרוטוקול, בודקים כיצד הוועדה הגיעה לדרגת הנכות ובוחנים אם נכון להמשיך במעקב רפואי, להשלים בירור או לשקול ערעור.

1. קריאת הפרוטוקול וההחלטה

העבודה שלנו לא מסתיימת כשאנחנו יוצאים מחדר הוועדה.

לאחר קבלת ההחלטה אנחנו קוראים את הפרוטוקול ובודקים כיצד הוועדה התייחסה לכל פגימה.

אנחנו בוחנים מה הוועדה רשמה באנמנזה, אילו ממצאים היא תיעדה בבדיקה ואילו מסמכים קיבלו התייחסות.

לאחר מכן אנחנו בודקים איזה מבחן נכות הוועדה יישמה ומהי דרגת הנכות שקבעה.

המטרה היא להבין כיצד הוועדה הגיעה לתוצאה ולא להסתפק במספר שמופיע בסוף ההחלטה.

לעיתים, בהתאם לממצאי הוועדה, אנחנו נמליץ על מעקב רפואי נוסף.

2. האם יש מקום לערער על דרגת הנכות?

לא כל החלטה של ועדה רפואית מצדיקה ערעור.

לאחר קבלת ההחלטה אנחנו בודקים אם הוועדה התייחסה לכל הליקויים הרלוונטיים. אנחנו בודקים אם הוועדה יישמה את מבחני הנכות המתאימים. ואם הממצאים והנימוקים שלה מתיישבים עם החומר הרפואי ועם הבדיקה שביצעה.

אם קיימת הצדקה לערער על דרגת הנכות שקבעה הוועדה, הערעור מוגש לוועדה רפואית עליונה.

הוועדה הרפואית העליונה בוחנת מחדש את הסוגיות שעומדות בערעור ובמסגרת סמכותה היא יכולה גם לשנות את דרגת הנכות.

כאשר הזכאי הוא שהגיש את הערעור, והוועדה הרפואית העליונה סבורה שיש מקום להפחית את דרגת הנכות שנקבעה לו, היא נדרשת להעמיד אותו על האפשרות הזו. במצב כזה ניתן למשוך את הערעור ולהותיר את החלטת הוועדה הרפואית הקודמת על כנה.

לכן לפני שמגישים ערעור אנחנו בוחנים לא רק אם קיימת הצדקה להגדלת דרגת הנכות, אלא גם את המשמעות של פתיחת ההחלטה לבדיקה נוספת.

על החלטת הוועדה הרפואית העליונה ניתן, במקרים המתאימים, לערער לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית.

זהו שלב שונה מהערעור הרפואי. בית המשפט אינו קובע מחדש את אחוזי הנכות ואינו מחליף את שיקול הדעת הרפואי של הוועדה. הוא בוחן את ההחלטה במסגרת השאלות המשפטיות שבהן הדין מאפשר להתערב.

חשוב להבחין בין המסלולים:

• כאשר המחלוקת עוסקת בעצם ההכרה בפגימה, הערעור הוא על החלטת קצין התגמולים (ראו מעלה).
• כאשר המחלוקת עוסקת בדרגת הנכות שקבעה הוועדה הרפואית, הערעור מוגש לוועדה רפואית עליונה.

לכן לפני כל ערעור צריך לזהות קודם על איזו החלטה מבקשים להשיג, מהי נקודת המחלוקת ומהו המסלול המשפטי המתאים.

מה המשמעות של אחוזי הנכות ואילו זכויות עשויות לעמוד לנכי צה"ל?

לאחר שמשרד הביטחון מכיר בפגימה, הוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות בגינה.

לאחוזי הנכות יש משמעות שחורגת מהמספר עצמו. דרגת הנכות משפיעה על סוג התגמול. במקרים רבים הדרגה משפיעה גם על זכויות רפואיות, שיקומיות, תפקודיות וכלכליות שעשויות לעמוד לנכה.

עם זאת, אחוזי הנכות אינם הנתון היחיד שקובע את הזכויות. בחלק מהזכויות יש חשיבות גם לסוג הפגימה. ולעיתים יש חשיבות למידת הפגיעה בתפקוד, למשך הנכות ולתנאים נוספים שקובע הדין.

נכות זמנית לעומת נכות צמיתה

הוועדה הרפואית יכולה לקבוע נכות זמנית או נכות צמיתה.

נכות זמנית נקבעת לתקופה מוגדרת. בדרך כלל המשמעות היא שהוועדה סבורה שמצבו הרפואי של הנפגע עדיין עשוי להשתנות, ולכן בתום התקופה ניתן לזמן אותו לבדיקה נוספת ולקבוע מחדש את דרגת הנכות.

נכות צמיתה היא דרגת נכות שהוועדה קובעת ללא מועד סיום מוגדר. גם במקרה כזה קיימים בדין מצבים שבהם אפשר לבחון מחדש את דרגת הנכות, למשל כאשר חל שינוי במצב הרפואי.

.

מה המשמעות של 10%–19% נכות?

אצל מי שהגישו לראשונה בקשה להכרה לאחר 1 בינואר 1996, דרגת נכות צמיתה של 10% עד 19% מזכה, בהתאם לכללים, במענק חד־פעמי.

המענק מחליף את התגמול החודשי הבסיסי.

כאשר הוועדה קובעת נכות זמנית בטווח של 10%–19%, חלים כללים שונים. במקרים המתאימים משולמת מקדמה על חשבון המענק העתידי עד למועד שבו הוועדה תבחן שוב את הנכות.

מה המשמעות של 20% נכות ומעלה?

דרגת נכות של 20% ומעלה מזכה, בהתאם לדין, בתגמול בסיסי חודשי.

אבל כאן חשוב להבין נקודה רחבה יותר: ההכרה כנכה צה"ל ודרגת הנכות עשויות לפתוח מערכת שלמה של זכויות נוספות.

חלק מהזכויות קשורות ישירות לאחוזי הנכות. זכויות אחרות תלויות בסוג הפגימה, במידת הפגיעה בתפקוד או בתנאים מיוחדים שנקבעו לגביהן.

לכן שני נכי צה"ל שקיבלו אותה דרגת נכות לא בהכרח יהיו זכאים לאותו סל זכויות.

אילו זכויות עשויות לעמוד לנכי צה"ל?

מערכת הזכויות של אגף השיקום רחבה מאוד, ולא ניתן לפרט בעמוד אחד את כל הזכויות ואת כל תנאי הזכאות.

עם זאת, חשוב להכיר את התחומים המרכזיים.

טיפול רפואי ושיקום רפואי

נכי צה"ל עשויים להיות זכאים לטיפול רפואי בקשר לפגימות המוכרות שלהם.

בהתאם לסוג הפגיעה ולתנאי הזכאות, הטיפול עשוי לכלול בדיקות, טיפולים רפואיים, תרופות, אשפוזים, טיפולים בבית, אביזרי שיקום וניידות וטיפולים בתחומי בריאות הנפש.

בחלק מהמקרים גם מי שתביעתם להכרה עדיין נמצאת בבדיקה עשויים לקבל טיפול רפואי, בהתאם לתנאים שקובע אגף השיקום.

ניתן לבקש הפניות לטיפולים רפואיים באזור האישי באגף השיקום.

תגמול ימי מחלה – תט"ר

כאשר נכה אינו יכול לעבוד באופן זמני בגלל בדיקות או טיפולים רפואיים שקשורים לנכות, עשויה לעמוד לו זכאות לתגמול ימי מחלה.

תגמול זה מוכר גם כתגמול טיפול רפואי, או תט"ר.

הזכאות אינה נובעת מעצם העובדה שהנכה מחזיק באחוזי נכות. צריך לבחון אם הטיפול הרפואי בנכות המוכרת מונע ממנו לעבוד ואם מתקיימים יתר התנאים שקובע הדין.

במקרים מסוימים קיימת גם אפשרות לתט"ר חלקי, כאשר הפגיעה בכושר העבודה אינה מלאה.

גם מי שנמצא עדיין בתהליך ההכרה עשוי, במקרים המתאימים ובכפוף לתנאים שנקבעו, להיות זכאי לתגמול בתקופת הטיפול.

שעות ליווי וסיוע בתפקוד היומיומי

נכי צה"ל שמתקשים לבצע פעולות יומיומיות בגלל הנכות המוכרת עשויים להיות זכאים לשעות ליווי.

הליווי יכול לסייע, בין היתר, ברחצה, הלבשה, ניידות ופעולות יומיומיות נוספות.

כאן אחוזי הנכות לבדם אינם מספרים את כל הסיפור.

אגף השיקום בוחן גם את המצב התפקודי ואת מידת התלות בעזרת אדם אחר. במקרים המתאימים הבדיקה כוללת הערכת תפקוד. במסגרתה, נבחנת היכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו ניידות, רחצה, הלבשה ואכילה.

אגף השיקום בוחן את ממצאי הערכת התפקוד לצד יתר הנתונים הרלוונטיים. והגורמים המוסמכים קובעים אם קיימת זכאות לליווי ומה יהיה היקף השעות.

זה ממחיש היטב את ההבדל בין נכות רפואית לבין צורך תפקודי. שני אנשים עם אותה דרגת נכות יכולים להזדקק להיקף שונה לחלוטין של עזרה בחיי היומיום.

שיקום מקצועי, לימודים ותעסוקה

אחת המטרות המרכזיות של אגף השיקום היא לסייע לנכה לחזור ככל האפשר לחיי עבודה ועצמאות.

בהתאם לתנאי הזכאות, עשויים לעמוד לנכי צה"ל מסלולים בתחום ההכשרה המקצועית, הלימודים, השיקום התעסוקתי והשתלבות מחדש בשוק העבודה.

במקרים מסוימים קיימים גם מסלולי סיוע לשיקום כלכלי ולעבודה עצמאית.

רכב, ניידות ונסיעות

בפגיעות ובדרגות נכות מסוימות עשויות להתעורר גם זכויות בתחום הניידות.

אלה יכולות לכלול, בהתאם לתנאי הזכאות, סיוע ברכישת רכב רפואי, דמי ניידות, השתתפות בהוצאות הקשורות לרכב וזכויות נוספות בתחום הנסיעות והחניה.

גם כאן הזכאות אינה נקבעת רק לפי אחוז הנכות הכולל. סוג הפגימה ודרגתה עשויים להיות משמעותיים מאוד.

דיור והתאמת סביבת המגורים

בחלק מהמקרים קיימות זכויות שנועדו לסייע לנכה להתאים את סביבת המגורים לצרכים שנוצרו בעקבות הפגיעה.

בהתאם לתנאים, עשויות להתקיים זכויות נוספות. לדוגמה, בתחומי הדיור, התאמת הבית, ציוד עזר וסיוע נוסף שנועד לאפשר תפקוד ועצמאות.

תגמולים, מענקים והטבות נוספות

לצד התגמול הבסיסי או המענק, הדין והוראות אגף השיקום כוללים שורה ארוכה של תגמולים, מענקים והטבות נוספות למצבים שונים.

חלקם קשורים לחומרת הפגיעה. אחרים קשורים ליכולת לעבוד, לצורך בעזרת הזולת, למצב המשפחתי, לסוג הפגימה או לצרכים שיקומיים מסוימים.

לכן לא נכון לנסות להסיק את מלוא הזכויות רק מאחוז הנכות שמופיע בפרוטוקול הוועדה.

למה חשוב לבדוק את הזכויות באופן פרטני?

קביעת דרגת הנכות היא רק נקודת המוצא לבדיקת הזכויות.

צריך לבחון איזו פגימה משרד הביטחון הכיר, כמה אחוזי נכות נקבעו בגינה, האם הנכות זמנית או צמיתה, כיצד היא משפיעה על התפקוד ואילו תנאים קובע הדין ביחס לכל זכות.

לכן לאחר קבלת החלטת הוועדה אנחנו לא מסתפקים בשאלה "כמה אחוזים נקבעו?".

אנחנו בודקים גם מה המשמעות המעשית של ההחלטה, אילו זכויות עשויות להיות רלוונטיות ללקוח והאם נדרש צעד נוסף כדי לממש אותן.

המטרה היא לא רק לקבל דרגת נכות, אלא להבין מה נובע ממנה בפועל.

פגיעות מחוץ למסגרת השירות: מתי חוק הנכים עשוי לחול?

לא כל חבלה שמתרחשת מחוץ לפעילות הצבאית תוכר כפגיעה בצבא.

הדין מתייחס גם למצבים שבהם אירוע מחוץ למסגרת הצבאית הרגילה יוצר זכאות לפי חוק הנכים.

ישנם שלושה מצבים מרכזיים שדורשים בדיקה:

1. פעולת איבה שפוגעת בחייל.
2. חבלה שחייל סופג בזמן חופשה או מחוץ למילוי תפקיד.
3. נזק שטיפול רפואי בתקופת השירות גורם לחייל.

לכל מצב יש בסיס משפטי שונה. לכן חשוב לזהות את המסלול הנכון כבר בתחילת הטיפול.

חייל שנפגע בפעולת איבה

החוק יוצר הסדר מיוחד לחיילים שנפגעו בפעולת איבה.

סעיף 17ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מסדיר מצב שבו אדם זכאי גם לפי חוק הנכים וגם לפי חוק נפגעי פעולות איבה.

במקרים שבהם מתקיימים התנאים שקובע הדין, ההסדר שבין החוקים עשוי להעביר את הטיפול בזכאות למסלול של חוק הנכים.

לכן גם כאשר פעולת איבה פוגעת בחייל בזמן חופשה, חוק הנכים עשוי לחול על המקרה.

העובדה שהחייל שהה מחוץ לבסיס או לא ביצע פעילות צבאית באותו רגע אינה שוללת את המסלול.

עם זאת, עדיין צריך לבדוק אם האירוע עונה להגדרה של פגיעת איבה ואם המקרה עומד ביתר התנאים שקובע הדין.

מקרה בוחן: ירי בחייל בזמן חופשה בנובה

אלון תבור (שם בדוי), חייל צה"ל ממעלות, היה בן 20 בזמן אירועי 7 באוקטובר.

באותו יום הוא שהה בחופשה ובילה במסיבת הנובה. במהלך מתקפת הטרור ירי פגע ברגלו.

הוועדה הרפואית קבעה לאלון דרגת נכות של 28%.

המקרה ממחיש את המשמעות המעשית של ההסדר בחוק. אלון שהה בחופשה ולא ביצע פעילות צבאית בזמן הירי. למרות זאת, הדין אפשר את הטיפול במקרה במסגרת חוק הנכים.

להרחבה ניתן לקרוא בעמוד עורך דין לנפגעי פעולות איבה בחיפה והצפון, או בעמוד עורך דין לנפגעי טרור בחיפה והצפון.

חבלה בזמן חופשה או מחוץ למילוי תפקיד

המחוקק קבע הסדר מיוחד גם לחיילים שסופגים חבלה בתקופת השירות שלא בזמן מילוי תפקיד.

חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח–1988, עשוי להחיל את חוק הנכים גם כאשר השירות עצמו לא גרם לחבלה.

אבל החוק אינו מעניק זכאות אוטומטית.

הוא קובע כמה תנאים ומגבלות.

בין היתר, החוק אינו חל על אנשי קבע. הוא גם דורש שהחייל לא ייעדר מהשירות ללא רשות.

בין התנאים שצריך לבחון נמצא גם משך התקופה שבה החייל שהה מחוץ למסגרת השירות, ובמקרים הרלוונטיים יש משמעות ל־30 הימים הראשונים של אותה תקופה.

החוק גם מוציא מתחולתו מצבים מסוימים. בין היתר, הוא מתייחס לעבודה בתשלום, או לפעילות ספורטיבית מסוימת. יש גם התייחסות לנסיבות מסוימות של תאונת דרכים, לשימוש בסמים ולנטילת סיכון בלתי סביר.

במסלול הזה יש חשיבות גם לדרגת הנכות שנקבעת. ובמקרים הרלוונטיים נדרש רף של 20% לפחות לצורך תחולת ההסדר.

לכן חופשה מאושרת, כשלעצמה, אינה מספיקה.

צריך לבדוק את סוג השירות, מועד החופשה, נסיבות החבלה, החריגים שבחוק ודרגת הנכות.

ומה לגבי תאונת דרכים בזמן חופשה?

תאונת דרכים בזמן חופשה מחייבת בדיקה נוספת.

תאונת דרכים בזמן חופשה יכולה לעורר שאלות לגבי יותר ממסלול משפטי אחד. לכן צריך לבדוק את נסיבות התאונה, את מעמדו של החייל ואת הוראות הדין שחלו עליו במועד האירוע.

לכן לא נכון לבחור מסלול רק משום שמדובר בתאונת דרכים.

צריך לבדוק כיצד התאונה קרתה, מה היה מעמדו של החייל באותו זמן ואילו הוראות חוק חלות על המקרה.

להרחבה ניתן לקרוא בעמוד עורך דין תאונות דרכים בחיפה והצפון, וכן במאמר חייל שנפגע בתאונת דרכים – את מי כדאי לתבוע?

רשלנות רפואית בשירות  הצבאי

גם טיפול רפואי רשלני בתקופת השירות יכול לעורר שאלה של הכרה לפי חוק הנכים.

הטיפול לא חייב להתבצע במרפאה צבאית.

לעיתים הצבא מפנה חייל לבית חולים או לרופא אזרחי.

במקרים המתאימים, הדין עשוי לראות גם טיפול כזה כחלק ממסגרת השירות.

בתי המשפט הכירו בכך שבנסיבות מסוימות טיפול רפואי בתקופת השירות יכול ליצור את הקשר הדרוש לשירות.

עם זאת, עצם קבלת הטיפול בזמן השירות אינה מספיקה.

צריך לבדוק מה התרחש במהלך הטיפול ומה יצר את הנזק.

אם הצוות הרפואי העניק טיפול מקובל, והפגימה המקורית אינה קשורה לשירות, חוק הנכים לא בהכרח יחול.

לעומת זאת, אם טיפול רפואי לקוי יצר פגימה חדשה או החמיר מצב קודם, יכול להתקיים קשר שמאפשר לבחון תביעה מול משרד הביטחון.

כאשר נזק רפואי מתפתח בתקופת השירות, צריך לבדוק את הקשר בין הטיפול הרפואי לבין השירות עצמו ואת הקשר בין הטיפול או המחדל לבין הפגימה הנטענת.

עצם העובדה שהטיפול ניתן בתקופת השירות אינה מספיקה. מנגד, גם העובדה שהטיפול ניתן בבית חולים או אצל גורם אזרחי אינה שוללת בהכרח קשר לשירות.

לכן במקרים של אבחון מאוחר, טיפול לקוי, היעדר טיפול או החמרה בעקבות טיפול, צריך לבחון מספר עניינים. בין היתר, את נסיבות ההפניה והטיפול, את הקשר שלהם למסגרת השירות ואת התשתית הרפואית שמקשרת בין הטיפול לבין הנזק.

רק לאחר בחינה של מכלול הנסיבות אפשר להעריך אם המקרה מתאים למסלול לפי חוק הנכים או למסלול משפטי אחר.

חשוב גם להבחין בין תביעה לפי חוק הנכים לבין תביעת רשלנות רפואית רגילה. לא תמיד שני המסלולים עומדים זה לצד זה, ולכן צריך לזהות מראש את המסלול המשפטי המתאים.

להרחבה ניתן לקרוא בעמוד עורך דין רשלנות רפואית בחיפה.

למה חשוב לזהות את המסלול לפני שמגישים תביעה?

שלושת המצבים האלה ממחישים עיקרון חשוב: המקום שבו החבלה התרחשה אינו קובע לבדו אם חוק הנכים חל.

חייל יכול לספוג חבלה מחוץ לבסיס ועדיין להיכנס למסלול משרד הביטחון.

מנגד, עצם העובדה שהאירוע קרה בתקופת השירות אינה יוצרת זכאות אוטומטית.

לכן צריך לזהות קודם את הבסיס המשפטי למקרה.

ראשית, האם פעולת איבה פגעה בחייל?

שנית, האם החוק שעוסק בחבלה שלא בעת מילוי תפקיד חל על המקרה?

שלישית, האם טיפול רפואי במסגרת השירות יצר את הנזק?

רק לאחר שמזהים את המסלול אפשר לדעת אילו עובדות צריך להוכיח. בנוסף, ניתן לדעת אילו מסמכים צריך לאסוף ואילו פגימות צריך לכלול בתביעה.

עורך דין משרד הביטחון בחיפה והצפון – בדיקת המקרה והצעד הבא

אתם מוזמנים לפגישה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.

בפגישה נבין איפה התיק עומד, נזהה את הסוגיות המרכזיות ונגבש כיוון אסטרטגי ותוכנית פעולה להמשך.

נבדוק את נסיבות השירות, הפגימות הרפואיות, החלטות משרד הביטחון והחומר שכבר קיים בתיק.

לפי השלב שבו נמצא התיק, נבחן אילו ראיות חסרות, האם קיים חסר בתיעוד או בבירור הרפואי שדורש פנייה לגורם רפואי מתאים.

בנוסף, נבחן מה נדרש לקראת ועדה רפואית והאם יש בסיס לבחון ערעור על החלטה שכבר התקבלה.

עו"ד ליאור חן מלווה את תיקי משרד הביטחון לאורך ההליך: מבחינת התביעה ובניית התשתית העובדתית והרפואית, דרך ההכנה לוועדות והייצוג בהן ועד לבחינת ההחלטות והאפשרויות להמשך.

אם אתם שוקלים להגיש תביעה, קיבלתם הכרה חלקית, זומנתם לוועדה רפואית או קיבלתם החלטה שאתם רוצים לבחון, ניתן לפנות למשרד לבדיקת המקרה והאפשרויות להמשך.

אם יתברר שהמסלול המתאים אינו תביעה לפי חוק הנכים, נבחן גם מסלולים נזיקיים אחרים שעשויים להתאים למקרה. מידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד עורך דין נזיקין בצפון.

.

מקורות משפטיים ורשמיים

• חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] – מאגר החקיקה הלאומי
• חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970 – מאגר החקיקה הלאומי
• חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח–1988 – נוסח משולב באתר הכנסת
• אגף השיקום – הוראה 30.01: ועדות רפואיות
• אגף השיקום – מילון מונחים: ועדות רפואיות
• אגף השיקום – ערעור על החלטות ועדה רפואית
• אגף השיקום – הוראה 40.02: מקדמות ומענקים
• אגף השיקום – מענק נכות חד־פעמי, 10%–19% נכות
• אגף השיקום – תגמול בסיסי, 20% נכות ומעלה
• אגף השיקום – תגמולים וסיוע כלכלי
• אגף השיקום – הוראה 43.05: תגמול טיפול רפואי (תט"ר)
• אגף השיקום – בקשה לתגמול טיפול רפואי (תט"ר)
• אגף השיקום – מלווה לסיוע בתפקוד היומיומי ושעות ליווי
• אגף השיקום – מידע לפני חתימה על הסכם שכר טרחה
• אתר "כל זכות" לנכי צה"ל וכוחות הביטחון

.

.רוצים לקרוא קצת מההצלחות שלנו – לחצו כאן

לקריאת אתגרים מעניינים המבוססים על סיפורים אמיתיים – לחצו כאן

.

נותרו לכם שאלות? השאירו פרטים מטה, ותקבלו את כל התשובות.

רוצים לקרוא עלינו עוד? אתם יכולים לטייל כאן באתר, או לבקר אותנו בעמוד העיסקי בגוגל, בפייסבוק, או באינסטגרם.