זקוקים לעורך דין - אנחנו כאן בשבילך!

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם במהירות

    זקוקים לעורך דין - אנחנו כאן בשבילך!

    מלאו את הפרטים ונחזור אליכם במהירות

      לשון הרע – אסטרטגיה ופיצויים

      תביעות לשון הרע הופכות לאט לאט, למחזה נפוץ מאוד. ריבוי הרשתות החברתיות, הפצת המידע המהיר, חשיפה למידע, והאפשרות של כל אדם, לפרסם ככל העולה על רוחו, גרמו לעלייה משמעותית בהגשת תביעת לשון הרע. בהיותנו עו"ד לנזיקין, אשר מתמחים בתביעות לשון הרע, צירפנו רשימה של (כמעט) כל מה שאתם צריכים לדעת, לפני שאתם מתמודדים עם תביעת לשון הרע.

      מהן המטרות של תביעת לשון הרע?

      בפסק הדין שניתן בעניין ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp. נ' עזור (פורסם בנבו, 22.07.2015), צויינו על ידי כב' השופט פוגלמן שלוש התכליות, אשר עומדות ביסוד פסיקת פיצויים לנפגע מעוולת לשון הרע:

      "מקובלת הדעה כי שלוש תכליות עומדות ביסוד פסיקת פיצויים לנפגע מעוולת לשון הרע: ראשונה היא התכלית התרופתית, שנועדה להשיב את המצב לקדמותו, קרי: למצב ששרר בטרם נפגע שמו הטוב של הנפגע […] שנייה – התכלית החינוכית-הרתעתית, שמטרתה "שיחנכו את הקהל ויחדירו לתודעתו כי שמו הטוב של אדם, בין אם הוא איש פרטי, ובין אם הוא איש ציבור, אינו הפקר […] שלישית ואחרונה, היא התכלית העונשית (אשר לעיתים נכרכת בתכלית החינוכית-הרתעתית), הקשורה בכוונת המפרסם, ושלפיה יש ליתן את הדעת בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע לשאלה אם הפרסום נעשה בכוונה תחילה לפגוע".

      כיצד ניתן להוכיח את הנזק שנגרם?

      הנזק העיקרי שנגרם בלשון הרע הוא בשם הטוב. במקרה כזה, הנפגע אינו צריך להוכיח את גובה הנזק. אלא, עליו להניח בפני בית המשפט נסיבות מטריאליות, המבססות קיומו של נזק כזה, והמניחות תשתית להערכת הנזק שנגרם.

      "אין הכרח בהצגת ראיות ישירות לנזק כללי, אלא די אם הוכחו בפני בית המשפט נסיבות מטריאליות, המבססות קיומו של נזק כזה, והמניחות תשתית להערכת הנזק שנגרם"

      בנוסף, כלל ידוע הוא, ששמו הטוב של האדם טומן בחובו שני היבטים: היבט אישי, והיבט רכושי. ההיבט הרכושי, מדובר על המוניטין של האדם, לדוגמה, כאיש מקצוע או כנותן שירותים. בתי המשפט פסקו, כי ניתן ללמוד אודותיו, "באמצעות ראיות עקיפות, הקשורות באופיו של הפרסום, בהיקף תפוצתו ובמידת עוצמתה של הפגיעה"

      ההיבט האישי טומן בחבו, את שמו הטוב של האדם, באשר הוא אדם. באשר להיבט האישי, בתי המשפט פסקו, כי ניתן ללמוד אודות הנזק שנגרם להיבט זה, "מעדות הנפגע, ממהלך חייו בעקבות הפרסום, ומאופיו של הפרסום עצמו, תוך הערכה שיפוטית המתבססת על הגיון וניסיון חיים".

      בהקשר זה, יש לציין את החזקה שנפסקה בעניין ע"א 2668/97 רופין נ' גלובוס פליישר עיתונות (1983) בע"מ, פ"ד נה (1) 721, 725 (1999). לפיה, חזקה על פרסום לשון הרע, שכשלעצמו, גורם נזק כללי לשמו הטוב של הנפגע.

      במידה שנפגע מפרסום לשון הרע לא הצליח להוכיח את הנזקים שנגרמו לו, הוא רשאי לעתור לפיצוי הסטטוטורי, אשר קבוע בהוראת סעיף 7א(ב), ו- (ג) לחוק, כאמור בעניין ע"א (ת"א) 9712-12-13 "קר" שרותי רפואה בע"מ נ' א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ (פורסם בנבו, 13.04.2015).

      כיצד ניתן להוכיח כוונה לפגוע?

      ככל שכוונת המפרסם היתה לפגוע במושא הפרסום, כך יגדל סכום הפיצויים שיפסקו לחובתו. זאת, על מנת להגשים את שלוש התכליות, אשר עומדות ביסוד פסיקת הפיצויים. אלא שנשאלת השאלה, כיצד מוכיחים כוונה לפגוע?

      בעניין ע"פ 667/83 שמואל בורוכוב נ' זאב יפת, פ"ד לט(3) 205, 219 (1985), נפסק, כי המונח "כוונה לפגוע" משתרע על הרצון, המניע, או המטרה, של המפרסם. על הרצון, המטרה, והמניע, של המפרסם, ניתן ללמוד, גם, מנסיבות חיצוניות, ומהתנהגותו של המפרסם, לפני הפרסום, ולאחריו.

      בעמ' 83 לעניין רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר (פורסם בנבו, ) פסקה כב' השופטת פרוקצ'יה, כי פרסום שאינו מידתי, היינו פרסום, אשר ההכפשה שבו, חורגת מהדרוש לצורך הגשמת מטרת הפרסום, מהווה פרסום בכוונה לפגוע:

      בעמ' 26 לעניין בע"א (מחוזי- ת"א) 16523-05-13 מאיר פלבסקי נ' חברת מקור הפורמיקה בע"מ (פורסם בנבו, 19.02.2015), נפסק, כי הסתרת המקורות שעומדים, כביכול, ביסוד המידע הפוגעני, והיעדר בירור ראשוני לאימות המידע, מלמדים, כל אחד בתורם, על כוונה לפגוע במושא הפרסום.

      הכלים שעומדים לרשותו של עורך דין לתביעות לשון הרע

      כפי שציינו, בקביעת שיעור הפיצויים, בתי המשפט נתנו דגש להתנהגות המפרסם, ולתום ליבו, זאת, גם אם הדברים אינם משליכים, ישירות, על הנזק שנגרם למושא הפרסום. ראו, לדוגמה, עמ' 390, בספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע (1997):

      "בפסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע מבקש בית המשפט לא רק לפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו, אלא גם להעניש את המפרסם ולחנך את הציבור. לפיכך, ישקול בית המשפט שיקולים הנוגעים למידת הסטייה של המשיב מההתנהגות הנורמטיבית הרצויה, למרות שלשיקולים אלה אין כל השלכה ישירה על מידת הנזק שגרם הפרסום לתובע".

      ואכן, מהוראות הפסיקה, עולה, כי בתי המשפט, מחמירים עם מפרסם שפעל בזדון, ממניעים לא טהורים (ע"א 30/72 שמואל פרידמן נ' שמואל סגל, פ"ד כז(2) 225, 246 (1973); עם מפרסמים שהתבססו על שמועות לא מבוססות (ע"א 492/89 צבי סלונים נ' "דבר" בע"מ, פ"מ מו(3) 827, 835 (1992)); עם מפרסם שאינו מצטער על העוול שנגרם למושא הפרסום (ע"א 552/73 הרצל רוזנבלום נ' ראובן כץ, פ"מ ל(1) 589, 596-597); ועם מפרסם שחזר על טענות, אף על פי שהתבררו כשקריות (ע"א 310/74 אליהו שיטרית נ' שלמה מזרחי, פ"מ ל(1) 389 (1975).

      בשורה התחתונה – מהם סכומי הפיצויים שבתי המשפט פוסקים?

      בעניין ע"א (תל אביב-יפו) 35127-03-19 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 23.03.2020), החמיר בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, עם סטודנטית, אשר הוציאה את דיבתו של המרצה שלה, וטענה שהטריד אותה מינית. בית משפט השלום, פסק לזכות הסטודנטית סך של 50,000 ₪, בעוד בית המשפט המחוזי פסק לזכות הסטודנטית סך של 260,000 ₪, ושכ"ט בסך של 50,000 ₪.

      בעניין ת"א (תל אביב-יפו) 14264-11-14 גבריאל כנפו נ' סער גינזבורסקי (פורסם בנבו, 04.01.2018) (ערעור על פסק הדין נדחה בבית המשפט העליון), פסק בית המשפט המחוזי, כי המשיב ישלם לתובע סך של סך 300,000 ₪ וכן הוצאות בסך 35,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 65,000 ₪. בית המשפט מחוזי הטעים, כי רק פיצוי בסכום של מאות אלפי שקלים בודדים, מוביל לקבלת שלוש התכליות העומדות ביסוד פסיקת פיצויים, ומרתיע מעוולים.

      בעניין ע"א (תל אביב-יפו) 14716-04-10 עו"ד אילן בומבך נ' עו"ד אמיר פישביין (פורסם בנבו, 11.04.2011), בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, קיבל ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו. המפרסם רמז כי מעשי התובע מהווים עבירה על כללי לשכת עורכי הדין. לפיכך, בעוד בית משפט השלום פסק לזכות התובע סך של 59,410 ₪ וכן הוצאות משפט, בית המשפט המחוזי פסק לזכות הנפגע סך של 150,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪. בין היתר, מן הטעם, שמדובר למעשה בנזק לא ממוני, אשר התובע אינו צריך להוכיח את גובהו (כנדרש בהוכחת נזק מיוחד), אלא די להוכיח כי אכן נגרם נזק, והפיצוי שיפסק ייגזר מכלל הנסיבות.

       

      מאמרים נוספים

        • שלבים בתביעת לשון הרע • פיצויים בגין אירוע ירי – האם מדובר בתאונה? • ירי במהלך העבודה – האם מדובר בתאונת עבודה? • תאונה במהלך תיקון רכב – האם זו תאונת דרכים? • שלבים בתביעה לתאונת עבודה – מדריך לפיצוי מקסימלי • תאונת דרכים בעבודה • חייל שנפגע בתאונת דרכים - את מי כדאי לתבוע? • תביעה לפיצויים ברשלנות רפואית – אסטרטגיה לניצחון • תאונת דרכים ללא מגע פיזי - האם אתם זכאים לפיצויים? • שלבים בתביעת תאונת דרכים - מדריך לפיצוי מקסימלי • עורך דין ללשון הרע – חופש הביטוי והזכות לשם טוב • תביעת לשון הרע – מהו סוד הניצחון? • תביעה לפיצויים בתאונת דרכים • נזק נפשי בשירות הצבאי: כללי אצבע • עורך דין רשלנות רפואית בחיפה • חיילים שחלו בקרוהן במהלך השירות הצבאי • חיילים שחלו בסוכרת במהלך השירות הצבאי • שינויים דרמטיים בחוק נכי צה"ל • פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון • תביעה שמוגשת בגלל נזק אורתופדי מבלי שהיתה תאונה ספציפית • נזק נפשי כתוצאה מהשירות הצבאי: כללי אצבע • נזק שנגרם כתוצאה מניתוח בצבא • חיילי צה"ל שנפגעו במהלך חופשה

      הצלחות המשרד

      כמעט חסר תקדים – הצלחנו להפוך פסק דין שניתן בהסכמה

      משרדנו נחל הצלחה מרשימה בבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בקריות. פסק הדין בבית משפט השלום ניתן מכוח ס' 79א לחוק בתי המשפט. כידוע, סיכויי הערעור על פסק דין שכזה הם קלושים עד אפסיים. אולם, משרדנו לא אמר נואש, וכנגד כל הסיכויים – ולאחר ביצוע מחקר עובדתי ומשפטי מעמיק – הצליח משרדנו להפוך את פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, ובית המשפט המחוזי פסק לטובת הלקוח שלנו פיצויים בסך של 60,000 ₪ (!) בתוספת הוצאות משפט. אכן, משפט שתוצאתו הוא דין צדק.

      נשים שעברו כריתת שד מקבלות את הזכויות שלהן בביטוח הלאומי

      עד לאחרונה, נשים שעברו כריתת שד ושחזור, קיבלו בסניפי הביטוח הלאומי מחצית מאחוזי הנכות המגיעים להן. למה? ככה! בעקבות פנייה של משרדנו לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי הוציא חוזר שבו בוטלה ההנחיה ליתן רק מחצית מאחוזי הנכות המגיעים לנשים שעברו כריתת שד. מעתה ואילך, נשים אלו יקבלו את מלוא הזכויות שלהן.

      חיסכון במס שבח בשווי 20,000 ש"ח

      למעלה מ- 99,000 ש"ח!!! זה סכום הפיצויים שבית המשפט פסק ללקוחה שלנו, שנשברו לה 2 שיניים עקב קריסה של מיטת עיסוי

      פסק הדין הוא הצלחה גדולה מאוד, לא בגלל הסכום שנפסק, אלא מהסיבה שבמהלך המשפט, בית המשפט "גילה" את דעתו, והעריך את סכום הפיצויים בסך של כ-55,000 ₪ בלבד. וכאן נכנסנו למאבק כפול: גם מול הנתבע, וגם מול בית המשפט. לשמחתנו, את המאבק הכפול סיימנו בניצחון כפול: בית המשפט פסק לטובתנו פיצויים הגבוהים בכמעט פי 2 מהפיצויים אותם ראה בית המשפט כפיצויים סבירים. כי כאלה אנחנו, כשצריך, אנחנו יודעים לנהל מאבק גם מול כשהסיכויים לרעתנו – ולנצח.

      חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד

      עדכון חם ממשרדנו, והפעם: רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד. חשוב לזכור, כי הסכום אינו כולל את עוגמת הנפש והכאב והסבל שיפסוק בית המשפט כחלק מהפיצויים. מבטיחים לעדכן אתכם בסכום הסופי שייפסק כשיהיה פסק דין, בינתיים, תזכרו שרשלנות רפואית – זה אנחנו.

      פרסום עורכי דין באינטרנט פרסום עורכי דין באינטרנט