זקוקים לעורך דין - אנחנו כאן בשבילך!

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם במהירות

    זקוקים לעורך דין - אנחנו כאן בשבילך!

    מלאו את הפרטים ונחזור אליכם במהירות

      מהו קשר סיבתי בתאונת עבודה

      במאמר זה נסביר מהו קשר סיבתי בתאונת עבודה, כיצד מוכיחים אותו ומדוע הוא כה חשוב בתביעות לפיצויים בגין תאונות עבודה. כפי שניווכח, על מנת לקבל הכרה בפגיעה בעבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה, ובין התאונה לבין הנזק שנגרם.

      סוגי פגיעות עבודה המזכות בפיצויים

      כפי שציינו, במאמר זה נסקור את הקשר הסיבתי הנדרש להוכחה בתביעות פיצויים בגין פגיעות עבודה. אך תחילה, חשוב להבין את סוגי הפגיעות השונות שעשויות להיחשב כפגיעות עבודה המזכות בפיצוי. קיימים שלושה סוגים עיקריים:

      1. תאונת עבודה – מדובר באירוע פתאומי, חריג ובלתי צפוי במהלך העבודה, כגון נפילה מגובה, פגיעה מחפץ נופל או תאונת דרכים בנסיעה לעבודה/ממנה.
      2. מיקרוטראומה – פגיעה הדרגתית הנגרמת עקב חשיפה חוזרת ונשנית לגורמי סיכון בסביבת העבודה. למעשה, צבירה של אירועים קטנים חוזרים שכל אחד מהם גורם לנזק זעיר, אך במצטבר יוצרים פגיעה משמעותית.
      3. מחלת מקצוע – מחלה כרונית הנגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לגורמים מזיקים במהלך העבודה, כמו סרטן ריאות עקב חשיפה לאסבסט או מחלות נשימתיות מזיהום אוויר תעשייתי.

      הסיווג של הפגיעה כאחד מסוגים אלה הוא צעד ראשון חשוב. בהמשך המאמר נעמיק בדרישה להוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין ביצוע העבודה, כתנאי מרכזי להכרה בזכאות לפיצוי ולתגמולים לפי חוק.

      אם השפעת תאונת העבודה לא הייתה נמוכה בהרבה מגורמים אחרים, מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה. רק אם הוכח שהשפעת תאונת העבודה הייתה נמוכה בהרבה מגורמים אחרים, לא יתקיים קשר סיבתי מבחינת החוק. זהו המבחן המנחה בבחינת הקשר הסיבתי במקרים רבי-גורמים, גם כאשר חזקת הסיבתיות הפורמלית בסעיף 83 אינה חלה.

      המבחן לקביעת קשר סיבתי על פי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי

      סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע את "חזקת הסיבתיות" ואת המבחן המנחה לבחינת הקשר הסיבתי בתאונות עבודה, כדלקמן:

      "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו, תיחשב כתאונה שאירעה בשל העבודה, אלא אם הוכח אחרת. יחד עם זאת, תאונה שאינה תוצאה של גורם חיצוני גלוי לעין, לא תיחשב כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על התרחשות התאונה היתה נמוכה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים."

      חשוב לציין כי במקרים בהם הפגיעה הגופנית נגרמה כתוצאה ממספר גורמים אפשריים, יש לבחון האם השפעת תאונת העבודה על הפגיעה הייתה נמוכה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים – וזאת גם אם חזקת הסיבתיות בסעיף 83 אינה חלה באופן ישיר.

      הקשר הסיבתי הכפול – המפתח להכרה בתאונת עבודה

      מסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי עולה כי על מנת שפגיעה או אירוע יוכרו כ"תאונת עבודה" המזכה בפיצויים, נדרש להוכיח קשר סיבתי כפול:

      1. קשר סיבתי בין העבודה לבין האירוע הפוגע או התאונה עצמה – יש להראות שהאירוע הפוגעני נבע ישירות מתנאי העבודה או מהעבודה עצמה, ולא מגורמים חיצוניים נפרדים.
      2. קשר סיבתי בין האירוע או התאונה לבין הנזק או הפגיעה הגופנית הספציפית שנגרמה – יש להוכיח שהפגיעה נבעה ישירות מהאירוע שזוהה קודם לכן כקשור לעבודה, ולא מגורמים אחרים.

      רק כאשר מתקיימים שני קשרים סיבתיים אלה, ניתן להכיר בפגיעה כתאונת עבודה לכל דבר ועניין ולזכות בפיצויים והטבות מכוח החוק. חסרון באחד מהקשרים הסיבתיים הנדרשים, משמעו שלא ניתן ליחס את הפגיעה לעבודה באופן מוחלט ולכן לא תוכר כתאונת עבודה.

      בהמשך המאמר נעמיק בדרישות והנחיות שנקבעו בפסיקה לצורך הוכחת שני סוגי הקשר הסיבתי.

      הקשר הסיבתי הראשון – בין העבודה לבין האירוע החריג

      על מנת להוכיח קשר סיבתי ראשון בתביעת פיצויים עבור תאונת עבודה, יש להראות שהאירוע החריג שקדם לפגיעה או לנזק נבע ישירות מביצוע העבודה, מתנאי העבודה או מדרישות התפקיד. המטרה היא לשלול שהאירוע החריג נגרם על ידי גורמים חיצוניים שאינם קשורים כלל לעבודה.

      דוגמאות לאירועים חריגים שמקורם בעבודה כוללות לחץ נפשי עקב דרישות תפקיד, מאמץ פיזי חריג במהלך עבודה, חשיפה לתנאי עבודה קשים וכן אירועים משמעותיים אחרים שהתרחשו בשטח העבודה או כחלק ממהלך העבודה הרגיל.

      לעומת זאת, אם האירוע החריג נגרם על ידי גורמים אישיים או משפחתיים של העובד, ממצב רפואי קיים או מאירוע שאינו קשור כלל לעבודה, לא יתקיים הקשר הסיבתי הראשון הנדרש. לכן חשוב לתעד ולהוכיח שהאירוע החריג אכן נבע מהעבודה עצמה.

      ככל שניתן לקשור את האירוע החריג באופן ישיר ובלעדי לביצוע העבודה, כך תגבר ההסתברות שייקבע קשר סיבתי ראשון מספק להכרה בתאונת העבודה לצורך פיצויים על פי החוק.

      הקשר הסיבתי השני – בין התאונה לבין הנזק הגופני

      לאחר הוכחת הקשר הסיבתי הראשון בין העבודה לבין התאונה או האירוע הפוגע, נדרש להוכיח קשר סיבתי נוסף – בין התאונה או האירוע הפוגע עצמו לבין הנזק או הפגיעה הגופנית הספציפית שנגרמה לעובד.

      יש להראות כי הפגיעה הגופנית שממנה סובל העובד, נגרמה ישירות או הוחרפה כתוצאה מהתאונה או מהאירוע שזוהה קודם לכן כקשור לעבודתו. זיקה זו עשויה להיבחן באמצעות חוות דעת רפואית המנתחת את הקשר שבין התאונה/האירוע לבין מצבו הבריאותי של העובד והפגיעה שנגרמה לו.

      אין דרישה שהתאונה תהיה הגורם היחיד לפגיעה, כל עוד מוכח שהיא תרמה תרומה משמעותית להתרחשותה. רק אם הוכח שהשפעת התאונה על הפגיעה הייתה זניחה לעומת גורמים אחרים, ניתן יהיה לשלול קשר סיבתי זה.

      סמיכות הזמנים בין התאונה לבין הפגיעה הגופנית היא גם גורם מרכזי בבחינת הקשר הסיבתי השני. ככל שהפגיעה אירעה בסמוך רב יותר לתאונה, כך יהיה קל יותר להוכיח שהיא נגרמה כתוצאה ממנה.

      רק לאחר שהוכחו שני הקשרים הסיבתיים הללו – הראשון בין העבודה לתאונה והשני בין התאונה לנזק הגופני, ניתן יהיה להכיר בפגיעה כתאונת עבודה המזכה בפיצויים מכוח החוק.

      בבואנו ליישם את המבחן המשפטי לקביעה האם השפעת תאונת העבודה על הפגיעה הייתה "פחותה בהרבה" מגורמים אחרים, כנדרש לפי סעיף 83, ניתן להתבסס על שתי דוגמאות מפסיקת בתי הדין לעבודה:

      1. במקרה אחד, נקבע כי כאשר השפעת האירוע שאירע בעבודה על קרות הפגיעה הגופנית (דימום מוחי) הייתה בשיעור של 33.3% – זו אינה מהווה "השפעה פחותה בהרבה" מגורמים אחרים. לפיכך, מתקיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה לפגיעה.
      2. במקרה נוסף, כאשר השפעת האירוע בעבודה על התרחשות אירוע מוחי הייתה בשיעור של 25% בלבד, ונקבע כי האירוע המוחי לא היה מתרחש ללא האירוע בעבודה – גם שיעור השפעה זה נחשב כ"השפעה לא פחותה בהרבה", ויש להכיר בקשר הסיבתי לפגיעה.

      משתי דוגמאות אלו עולה כי ככלל, השפעה של תאונת העבודה בשיעור של עד שליש (33.3%) על הפגיעה, לא תיחשב כ"השפעה פחותה בהרבה" ותקיים את דרישת הקשר הסיבתי לפי סעיף 83 לחוק. רק השפעה נמוכה ביותר של התאונה תוכל לשלול קשר סיבתי.

      הדרך להוכחת קשר סיבתי בתאונות עבודה

      במאמר זה סקרנו את הדרישה המשפטית להוכחת קשר סיבתי בתביעות פיצויים בגין תאונות עבודה.

      ראשית, הגדרנו מהי "תאונת עבודה" לפי החוק, כאירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי רצוי, הקשור ישירות לעבודת העובד ומקום העבודה, שגרם לפגיעה גופנית או נפשית. לאחר מכן, עמדנו על "הקשר הסיבתי הכפול" הנדרש להכרה בתאונת עבודה:

      הקשר הסיבתי הראשון – בין העבודה לבין האירוע או התאונה עצמה. הקשר הסיבתי השני – בין האירוע/התאונה לבין הנזק או הפגיעה הגופנית שנגרמה. הקשר הראשון – יש להראות שהאירוע נבע מהעבודה, תנאי העבודה או מתפקיד העובד, ולא מגורמים חיצוניים. הקשר השני – נדרשת לעיתים חוות דעת רפואית המראה שהפגיעה נגרמה או הוחרפה ישירות מהאירוע הקשור לעבודה. די בתרומה משמעותית של האירוע להתרחשות הפגיעה. לאחר מכן, התייחסנו לחזקת הסיבתיות בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, והמבחן המנחה לקביעת קשר סיבתי מכוחו – האם "השפעת העבודה על הפגיעה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

      הצגנו דוגמאות מפסיקת בתי הדין לעבודה ליישום מבחן זה – השפעה של תאונת העבודה בשיעור של 33.3% או 25% על הפגיעה, אינה נחשבת "השפעה פחותה בהרבה" ומקיימת את הקשר הסיבתי הנדרש.

      צרו קשר לייעוץ משפטי מקצועי בתביעות פיצויים לתאונות עבודה

      לסיכום, הוכחת קשר סיבתי בין תאונת עבודה לפגיעה גופנית לצורך תביעת פיצויים היא משימה מורכבת הדורשת הבנה מעמיקה של ההלכות וההנחיות המשפטיות הרלוונטיות. זוהי תהליך סבוך המצריך איסוף ראיות משכנע, הצגת חוות דעת רפואיות ויכולת לנתח את הנתונים לפי מבחני הקשר הסיבתי הכפול – הראשון בין העבודה לתאונה והשני בין התאונה לפגיעה.

      אם נפגעתם בתאונת עבודה או חווים מצב רפואי הנחזה כקשור לעבודתכם, אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום הביטוח הלאומי. עורך הדין המקצועי יוכל לבחון את מכלול נסיבות המקרה, לסייע בגיבוש ראיות חזקות ולייצג אתכם בצורה האופטימלית בהליכי התביעה כנגד המעסיק או הביטוח הלאומי.

      התמחותנו הרבת-שנים בסוגיית הוכחת הקשר הסיבתי בתאונות עבודה, מעניקה לנו את הידע והניסיון הנדרשים כדי להבטיח שתזכו בפיצוי הגבוה ביותר המגיע לכם כדין. אל תהססו ליצור איתנו קשר כבר היום לקבלת ייעוץ ראשוני חינם ומקצועי.

       

      נותרו לכם שאלות? השאירו פרטים מטה או לחצו על המדריך המקיף לנפגעי עבודה ותקבלו את כל התשובות.

      רוצים לקרוא עלינו עוד? אתם יכולים לטייל כאן באתר, או לבקר אותנו בפייסבוק, או באינסטגרם.

      תחומי התמחות נוספים

        • האם הטרדה מינית נחשבת תאונת עבודה? • התקף לב בעבודה - האם הוא נחשב לתאונת עבודה? • אלימות בזמן העבודה - האם הם נחשבים לתאונות עבודה? • האם תקיפה מינית בדרך לעבודה או ממנה נחשבת לתאונת עבודה? • האם אירוע אלימות בדרך לעבודה יחשב לתאונת עבודה? • תאונת עבודה ביום כיף או בהשתלמות • תקנה 18 לנפגעי עבודה – נפגעי עבודה עם נכות זמנית • תקנה 15 לנפגעי עבודה - סיוע לעובדים שאינם מסוגלים לחזור לעבודה • זכויות נפגעי תאונות עבודה - מדריך מקיף • מה זה פוסט טראומה וכיצד ניתן להוכיח שהיא נגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי? • שלבים בתביעת לשון הרע • פיצויים בגין אירוע ירי – האם מדובר בתאונה? • ירי במהלך העבודה – האם מדובר בתאונת עבודה? • לשון הרע - אסטרטגיה ופיצויים • תאונה במהלך תיקון רכב – האם זו תאונת דרכים? • שלבים בתביעה לתאונת עבודה – מדריך לפיצוי מקסימלי • תאונת דרכים בעבודה • חייל שנפגע בתאונת דרכים - את מי כדאי לתבוע? • תביעה לפיצויים ברשלנות רפואית – אסטרטגיה לניצחון • תאונת דרכים ללא מגע פיזי - האם אתם זכאים לפיצויים? • שלבים בתביעת תאונת דרכים - מדריך לפיצוי מקסימלי • עורך דין ללשון הרע – חופש הביטוי והזכות לשם טוב • תביעת לשון הרע – מהו סוד הניצחון? • תביעה לפיצויים בתאונת דרכים • נזק נפשי בשירות הצבאי: כללי אצבע • עורך דין רשלנות רפואית בחיפה • חיילים שחלו בקרוהן במהלך השירות הצבאי • חיילים שחלו בסוכרת במהלך השירות הצבאי • שינויים דרמטיים בחוק נכי צה"ל • פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון • תביעה שמוגשת בגלל נזק אורתופדי מבלי שהיתה תאונה ספציפית • נזק נפשי כתוצאה מהשירות הצבאי: כללי אצבע • נזק שנגרם כתוצאה מניתוח בצבא • חיילי צה"ל שנפגעו במהלך חופשה

      הצלחות המשרד

      כמעט חסר תקדים – הצלחנו להפוך פסק דין שניתן בהסכמה

      משרדנו נחל הצלחה מרשימה בבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בקריות.

      נשים שעברו כריתת שד מקבלות את הזכויות שלהן בביטוח הלאומי

      עד לאחרונה, נשים שעברו כריתת שד ושחזור, קיבלו בסניפי הביטוח הלאומי מחצית מאחוזי הנכות המגיעים להן. למה? ככה!

      חיסכון במס שבח בשווי 20,000 ש"ח

      למעלה מ- 99,000 ש"ח!!! זה סכום הפיצויים שבית המשפט פסק ללקוחה שלנו, שנשברו לה 2 שיניים עקב קריסה של מיטת עיסוי

      פסק הדין הוא הצלחה גדולה מאוד, לא בגלל הסכום שנפסק, אלא מהסיבה שבמהלך המשפט, בית המשפט "גילה" את דעתו, והעריך את סכום הפיצויים בסך של כ-55,000 ₪ בלבד. וכאן נכנסנו למאבק כפול: גם מול הנתבע, וגם מול בית המשפט.

      חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד

      עדכון חם ממשרדנו, והפעם: רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד

      נפלה בכניסה למרפאה, ותפוצה בסכום של 85,000 ש"ח

      אישה שנתקלה במדרגה בכניסה למרפאה, קיבלה פיצויים בסך של 85,000 ש"ח.

      מדובר בסכום גבוה יחסית, מן הטעם, שלאישה לא נגרמה נכות, ולא נרגמו לה הפסדי השתכרות כתוצאה מאירוע הנפילה.

      רשלנות רפואית - הצלחה חסרת תקדים למשרדנו!

      בזכות חקירה נגדית מבריקה, מומחה מטעם בית המשפט (כירורג בכיר ממרכז הארץ) חזר בו מעדותו, והודה שבית החולים התרשל.

       

      תביעה בגין ליקויי בנייה

      מומחה מטעם בית המשפט קבע אובדן דמי שימוש ראויים בסך של 1,100 ש"ח לכל חודש במהלך תקופת הרטיבות.

       

      עוד הצלחה למשרדנו, והפעם – פתרון מהיר מחוץ לכותלי בית המשפט

      צ' חתמה על חוזה ושילמה את מלוא התמורה, בסך של למעלה מ-30,000 ₪. לצערה, התמורה שקיבלה בגין התשלום – הייתה שלא לשביעות רצונה, ולמעשה – הבינה כי נפלה במקרה תרמית. בתוך פחות מחודש ימים לאחר פנייתה אלינו, ולאחר משא ומתן אפקטיבי וממוקד, נחתם הסכם להשבת התמורה לצ' (בניכוי הוצאות עבודה ריאליות). שמחנו לעמוד לשירותה של צ', במהירות, ביעילות, ובלי להגיע לבית המשפט.

       

      190,000 ש"ח פיצויים ללקוח שלנו שעבר תאונת דרכים, למרות שהשכר החודשי שלו לא נפגע

      אחת מההצדקות לפיצוי בדיני נזיקין היא "שינוי מצב לרעה". אדם שעובר תאונה ונגרם לו נזק, סביר להניח שמצבו ישתנה לרעה בעקבות התאונה. האינדיקציה החזקה ביותר לשינו

      50,000 ש"ח פיצויים, בגלל רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

      לקוחה שלנו ביצעה ניתוח לשאיבת שומן, בעלות של כ- 12,000 ש"ח. הניתוח לא הצליח (בלשון המעטה), אז תבענו את חברת הפלסטיקה. תוך זמן קצר ניצחנו, וזכינו בסך של כ- 50,000 ש"ח. אז רשמנו לפניכם, אם אתם צריכים עורך דין לרשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – זה אנחנו!

      ניצחון מוחץ לפני שהגענו לבית המשפט

      איך עשינו את זה? הנה הסיפור, בקצרה: מעשה בחברת תוכנה (הלקוחה שלנו) שהתקשרה עם חברה שמתמחה בהענקת אשראי חוץ בנקאי ללקוחות פרטיים.

      רשלנות בטיפול שיניים

      עדכון חם ממשרדנו, והפעם: רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד.

       

      פיצוי בסך של 150,000 ש"ח בתאונת דרכים, למרות שלא נגרם נזק משמעותי

      נכון שלכל אחד מאיתנו יש חבר או קרוב משפחה שהיה מעורב בתאונת דרכים, ואף על פי שלא קרה לו כלום הוא קיבל פיצוי בסך של 150,000 ש"ח.

       

      מעבירים הרצאות ללשכת עורכי הדין

      כל כך מקצועיים במקרקעין, שאנחנו מעבירים הרצאות בענייני מקרקעין, מטעם לשכת עורכי הדין.

      כבוד לעורכת הדין (המלומדת) סיון שחר ממשרדנו!

      תביעה בגין הטרדה מינית - ניצחון מרשים למשרדנו

      הקטינה, בשנות העשרה לחייה, הגיעה למשרדנו לאחר שהעבריין שתקף אותה מינית הורשע בביצוע עבירות מין. הגשנו בשם הנערה, תביעה בגין הטרדה מינית, נגד התוקף. על מנת להביא את התוקף לדין, ולהבטיח שהתוקף ישלם על הנזקים שנגרמו לנערה.

      אמת היא שכל הון שבעולם לא יוכל לפצות על הכאב, ההשפלה, והפגיעה העצומה שחוותה הנערה. אולם כחלק ממלחמת הצדק שניהלנו נגד התוקף, משרדנו עמד על כך שהפיצוי שהוא ישלם לתובעת, יהיה גבוה דיו כדי להרתיע אותו ולאפשר לנערה בסיס להחלמה וחזרה למסלול חייה התקין.

      משרדנו ניצח בתביעה סבוכה ביותר, שתחילתה בשנת 2012, והחזיר לקשישה את הזכות הבסיסית ביותר – הזכות לחירות על גופה ונפשה

      שלומית כהן (שם בדוי) הגיעה למשרדנו וביקשה שנייצג אותה מול רשויות החוק. המדינה ומחלקת הרווחה קבעו ששלומית אינה יכולה לדאוג לענייניה, ולכן מינו לה אפוטרופוס על גופה ורכושה, כך שהיכולת להחליט מה טוב עבורה נשללה ממנה ביום בהיר אחד.

      נפגעה בתאונת דרכים, ותקבל פיצוי בסך של כ- 1,260,000 ₪!

      עוד הישג מרשים למשרדנו.

      רונית ברכה (שם בדוי), נפגעה בתאונת דרכים, בהיותה בת 44.

      נקלע לקרב יריות, וקיבל פיצויים מפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמיד.

      בחופש הגדול שלפני כיתה י', מאיר (שם בדוי) נקלע לאירוע ירי סמוך לביתו. לא פחות מארבעה קליעים פילחו את פלג גופו העליון, והוא הובהל לבית החולים, כשהוא מורדם ומונשם, במצב אנוש.
      מכיוון שמאיר היה תלמיד בזמן אירוע הירי, הגשנו תביעה נגד חברת הביטוח, אשר מבטחת את כל תלמידי ישראל, בפוליסת תאונות אישיות.

      לא הרבה יודעים, אך לכל תלמיד בישראל יש ביטוח תאונות אישיות, אשר חל על כל תלמיד, בכל זמן, ובכל מקום בו נמצא התלמיד, גם אם התאונה אירעה בלי קשר לפעילות המוסד החינוכי. כך לדוגמה, גם אם התלמיד נפצע במהלך החופש הגדול, בחוף הים, במגרש משחקים, או כתוצאה ממעשי אלימות, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים מחברת הביטוח.

      פרסום עורכי דין באינטרנט פרסום עורכי דין באינטרנט
      צרו קשר