במאמר זה נסביר מהו קשר סיבתי בתאונת עבודה, כיצד מוכיחים אותו ומדוע הוא כה חשוב בתביעות לפיצויים בגין תאונות עבודה. כפי שניווכח, על מנת לקבל הכרה בפגיעה בעבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה, ובין התאונה לבין הנזק שנגרם.

סוגי פגיעות עבודה המזכות בפיצויים

כפי שציינו, במאמר זה נסקור את הקשר הסיבתי הנדרש להוכחה בתביעות פיצויים בגין פגיעות עבודה. אך תחילה, חשוב להבין את סוגי הפגיעות השונות שעשויות להיחשב כפגיעות עבודה המזכות בפיצוי. קיימים שלושה סוגים עיקריים:

1. תאונת עבודה – מדובר באירוע פתאומי, חריג ובלתי צפוי במהלך העבודה, כגון נפילה מגובה, פגיעה מחפץ נופל או תאונת דרכים בנסיעה לעבודה/ממנה.
2. מיקרוטראומה – פגיעה הדרגתית הנגרמת עקב חשיפה חוזרת ונשנית לגורמי סיכון בסביבת העבודה. למעשה, צבירה של אירועים קטנים חוזרים שכל אחד מהם גורם לנזק זעיר, אך במצטבר יוצרים פגיעה משמעותית.
3. מחלת מקצוע – מחלה כרונית הנגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לגורמים מזיקים במהלך העבודה, כמו סרטן ריאות עקב חשיפה לאסבסט או מחלות נשימתיות מזיהום אוויר תעשייתי.

הסיווג של הפגיעה כאחד מסוגים אלה הוא צעד ראשון חשוב. בהמשך המאמר נעמיק בדרישה להוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין ביצוע העבודה, כתנאי מרכזי להכרה בזכאות לפיצוי ולתגמולים לפי חוק.

אם השפעת תאונת העבודה לא הייתה נמוכה בהרבה מגורמים אחרים, מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה. רק אם הוכח שהשפעת תאונת העבודה הייתה נמוכה בהרבה מגורמים אחרים, לא יתקיים קשר סיבתי מבחינת החוק. זהו המבחן המנחה בבחינת הקשר הסיבתי במקרים רבי-גורמים, גם כאשר חזקת הסיבתיות הפורמלית בסעיף 83 אינה חלה.

המבחן לקביעת קשר סיבתי על פי סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע את "חזקת הסיבתיות" ואת המבחן המנחה לבחינת הקשר הסיבתי בתאונות עבודה, כדלקמן:

"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו, תיחשב כתאונה שאירעה בשל העבודה, אלא אם הוכח אחרת. יחד עם זאת, תאונה שאינה תוצאה של גורם חיצוני גלוי לעין, לא תיחשב כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על התרחשות התאונה היתה נמוכה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים."

חשוב לציין כי במקרים בהם הפגיעה הגופנית נגרמה כתוצאה ממספר גורמים אפשריים, יש לבחון האם השפעת תאונת העבודה על הפגיעה הייתה נמוכה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים – וזאת גם אם חזקת הסיבתיות בסעיף 83 אינה חלה באופן ישיר.

הקשר הסיבתי הכפול – המפתח להכרה בתאונת עבודה

מסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי עולה כי על מנת שפגיעה או אירוע יוכרו כ"תאונת עבודה" המזכה בפיצויים, נדרש להוכיח קשר סיבתי כפול:

1. קשר סיבתי בין העבודה לבין האירוע הפוגע או התאונה עצמה – יש להראות שהאירוע הפוגעני נבע ישירות מתנאי העבודה או מהעבודה עצמה, ולא מגורמים חיצוניים נפרדים.
2. קשר סיבתי בין האירוע או התאונה לבין הנזק או הפגיעה הגופנית הספציפית שנגרמה – יש להוכיח שהפגיעה נבעה ישירות מהאירוע שזוהה קודם לכן כקשור לעבודה, ולא מגורמים אחרים.

רק כאשר מתקיימים שני קשרים סיבתיים אלה, ניתן להכיר בפגיעה כתאונת עבודה לכל דבר ועניין ולזכות בפיצויים והטבות מכוח החוק. חסרון באחד מהקשרים הסיבתיים הנדרשים, משמעו שלא ניתן ליחס את הפגיעה לעבודה באופן מוחלט ולכן לא תוכר כתאונת עבודה.

בהמשך המאמר נעמיק בדרישות והנחיות שנקבעו בפסיקה לצורך הוכחת שני סוגי הקשר הסיבתי.

הקשר הסיבתי הראשון – בין העבודה לבין האירוע החריג

על מנת להוכיח קשר סיבתי ראשון בתביעת פיצויים עבור תאונת עבודה, יש להראות שהאירוע החריג שקדם לפגיעה או לנזק נבע ישירות מביצוע העבודה, מתנאי העבודה או מדרישות התפקיד. המטרה היא לשלול שהאירוע החריג נגרם על ידי גורמים חיצוניים שאינם קשורים כלל לעבודה.

דוגמאות לאירועים חריגים שמקורם בעבודה כוללות לחץ נפשי עקב דרישות תפקיד, מאמץ פיזי חריג במהלך עבודה, חשיפה לתנאי עבודה קשים וכן אירועים משמעותיים אחרים שהתרחשו בשטח העבודה או כחלק ממהלך העבודה הרגיל.

לעומת זאת, אם האירוע החריג נגרם על ידי גורמים אישיים או משפחתיים של העובד, ממצב רפואי קיים או מאירוע שאינו קשור כלל לעבודה, לא יתקיים הקשר הסיבתי הראשון הנדרש. לכן חשוב לתעד ולהוכיח שהאירוע החריג אכן נבע מהעבודה עצמה.

ככל שניתן לקשור את האירוע החריג באופן ישיר ובלעדי לביצוע העבודה, כך תגבר ההסתברות שייקבע קשר סיבתי ראשון מספק להכרה בתאונת העבודה לצורך פיצויים על פי החוק.

הקשר הסיבתי השני – בין התאונה לבין הנזק הגופני

לאחר הוכחת הקשר הסיבתי הראשון בין העבודה לבין התאונה או האירוע הפוגע, נדרש להוכיח קשר סיבתי נוסף – בין התאונה או האירוע הפוגע עצמו לבין הנזק או הפגיעה הגופנית הספציפית שנגרמה לעובד.

יש להראות כי הפגיעה הגופנית שממנה סובל העובד, נגרמה ישירות או הוחרפה כתוצאה מהתאונה או מהאירוע שזוהה קודם לכן כקשור לעבודתו. זיקה זו עשויה להיבחן באמצעות חוות דעת רפואית המנתחת את הקשר שבין התאונה/האירוע לבין מצבו הבריאותי של העובד והפגיעה שנגרמה לו.

אין דרישה שהתאונה תהיה הגורם היחיד לפגיעה, כל עוד מוכח שהיא תרמה תרומה משמעותית להתרחשותה. רק אם הוכח שהשפעת התאונה על הפגיעה הייתה זניחה לעומת גורמים אחרים, ניתן יהיה לשלול קשר סיבתי זה.

סמיכות הזמנים בין התאונה לבין הפגיעה הגופנית היא גם גורם מרכזי בבחינת הקשר הסיבתי השני. ככל שהפגיעה אירעה בסמוך רב יותר לתאונה, כך יהיה קל יותר להוכיח שהיא נגרמה כתוצאה ממנה.

רק לאחר שהוכחו שני הקשרים הסיבתיים הללו – הראשון בין העבודה לתאונה והשני בין התאונה לנזק הגופני, ניתן יהיה להכיר בפגיעה כתאונת עבודה המזכה בפיצויים מכוח החוק.

בבואנו ליישם את המבחן המשפטי לקביעה האם השפעת תאונת העבודה על הפגיעה הייתה "פחותה בהרבה" מגורמים אחרים, כנדרש לפי סעיף 83, ניתן להתבסס על שתי דוגמאות מפסיקת בתי הדין לעבודה:

1. במקרה אחד, נקבע כי כאשר השפעת האירוע שאירע בעבודה על קרות הפגיעה הגופנית (דימום מוחי) הייתה בשיעור של 33.3% – זו אינה מהווה "השפעה פחותה בהרבה" מגורמים אחרים. לפיכך, מתקיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה לפגיעה.
2. במקרה נוסף, כאשר השפעת האירוע בעבודה על התרחשות אירוע מוחי הייתה בשיעור של 25% בלבד, ונקבע כי האירוע המוחי לא היה מתרחש ללא האירוע בעבודה – גם שיעור השפעה זה נחשב כ"השפעה לא פחותה בהרבה", ויש להכיר בקשר הסיבתי לפגיעה.

משתי דוגמאות אלו עולה כי ככלל, השפעה של תאונת העבודה בשיעור של עד שליש (33.3%) על הפגיעה, לא תיחשב כ"השפעה פחותה בהרבה" ותקיים את דרישת הקשר הסיבתי לפי סעיף 83 לחוק. רק השפעה נמוכה ביותר של התאונה תוכל לשלול קשר סיבתי.

הדרך להוכחת קשר סיבתי בתאונות עבודה

במאמר זה סקרנו את הדרישה המשפטית להוכחת קשר סיבתי בתביעות פיצויים בגין תאונות עבודה.

ראשית, הגדרנו מהי "תאונת עבודה" לפי החוק, כאירוע פתאומי, בלתי צפוי ובלתי רצוי, הקשור ישירות לעבודת העובד ומקום העבודה, שגרם לפגיעה גופנית או נפשית. לאחר מכן, עמדנו על "הקשר הסיבתי הכפול" הנדרש להכרה בתאונת עבודה:

הקשר הסיבתי הראשון – בין העבודה לבין האירוע או התאונה עצמה. הקשר הסיבתי השני – בין האירוע/התאונה לבין הנזק או הפגיעה הגופנית שנגרמה. הקשר הראשון – יש להראות שהאירוע נבע מהעבודה, תנאי העבודה או מתפקיד העובד, ולא מגורמים חיצוניים. הקשר השני – נדרשת לעיתים חוות דעת רפואית המראה שהפגיעה נגרמה או הוחרפה ישירות מהאירוע הקשור לעבודה. די בתרומה משמעותית של האירוע להתרחשות הפגיעה. לאחר מכן, התייחסנו לחזקת הסיבתיות בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, והמבחן המנחה לקביעת קשר סיבתי מכוחו – האם "השפעת העבודה על הפגיעה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

הצגנו דוגמאות מפסיקת בתי הדין לעבודה ליישום מבחן זה – השפעה של תאונת העבודה בשיעור של 33.3% או 25% על הפגיעה, אינה נחשבת "השפעה פחותה בהרבה" ומקיימת את הקשר הסיבתי הנדרש.

צרו קשר לייעוץ משפטי מקצועי בתביעות פיצויים לתאונות עבודה

לסיכום, הוכחת קשר סיבתי בין תאונת עבודה לפגיעה גופנית לצורך תביעת פיצויים היא משימה מורכבת הדורשת הבנה מעמיקה של ההלכות וההנחיות המשפטיות הרלוונטיות. זוהי תהליך סבוך המצריך איסוף ראיות משכנע, הצגת חוות דעת רפואיות ויכולת לנתח את הנתונים לפי מבחני הקשר הסיבתי הכפול – הראשון בין העבודה לתאונה והשני בין התאונה לפגיעה.

אם נפגעתם בתאונת עבודה או חווים מצב רפואי הנחזה כקשור לעבודתכם, אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום הביטוח הלאומי. עורך הדין המקצועי יוכל לבחון את מכלול נסיבות המקרה, לסייע בגיבוש ראיות חזקות ולייצג אתכם בצורה האופטימלית בהליכי התביעה כנגד המעסיק או הביטוח הלאומי.

התמחותנו הרבת-שנים בסוגיית הוכחת הקשר הסיבתי בתאונות עבודה, מעניקה לנו את הידע והניסיון הנדרשים כדי להבטיח שתזכו בפיצוי הגבוה ביותר המגיע לכם כדין. אל תהססו ליצור איתנו קשר כבר היום לקבלת ייעוץ ראשוני חינם ומקצועי.

נותרו לכם שאלות? השאירו פרטים מטה או לחצו על המדריך המקיף לנפגעי עבודה ותקבלו את כל התשובות.

רוצים לקרוא עלינו עוד? אתם יכולים לטייל כאן באתר, או לבקר אותנו בפייסבוק, או באינסטגרם.