
זקוקים לעורך דין - אנחנו כאן בשבילך!
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם במהירות
דף הבית >
עורך דין ללשון הרע – חופש הביטוי והזכות לשם טוב
עורך דין ללשון הרע עוסק בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. מטרתו של החוק היא לאזן בין הזכות לשם הטוב מחד, לבין חופש הביטוי מאידך. לדוגמה: כשאדם מוציא את דיבתו של הזולת רעה, הוא משתמש בחופש הביטוי שלו, כדי לפגוע בשם הטוב של זולתו. המחוקק החליט שהערך שיגבר הוא השם הטוב, אלא אם מי שהוציא את הדיבה, הצליח להוכיח את טענות ההגנה, שאותן נפרט בהמשך.
"המחוקק לא הכיר בזכות מוחלטת לשם טוב, תהיינה נסיבות הפרסום אשר תהיינה. בדומה, הוא לא הכיר בזכות מוחלטת לחופש הביטוי, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. המחוקק איזן בין החופשים, תוך שקבע זכויות יחסיות, בהן מוותרת הזכות האחת לרעותה, תוך יצירת איזון עדין בין ערכי היסוד המתנגשים".
מהם העונשים הקבועים בחוק איסור לשון הרע?
כפי שציינו, מטרת חוק איסור לשון הרעה היא לאזן בין הזכות לשם הטוב מחד, לבין חופש הביטוי מאידך. לכן, חוק איסור לשון הרע קבע מהי לשון הרע. לעיתים, האבחנה בין השניים, ונקודת האיזון בין שני הערכים, תהיה חמקמקה. אולם, עו"ד לנזיקין יוכל לסייע לכם לצלוח את המשוכה הזו.
לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה; לבזות אדם בשל תכונות או מעשים; לפגוע בפרנסתו של האדם; או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, או נטייתו המינית. לכן, כדי שתביעת לשון הרע תצליח, על עורך הדין להוכיח, שהפרסום היא עלול לפגוע במי שנפגע מהפרסום. בנוסף, לשון הרע עלול לעלות כדי עבירה פלילית, או עוולה אזרחית. לכן, ניתן לתבוע, מכוח חוק איסור לשון הרע, עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק; או עד 100,000 ש"ח, אם הוכחה כוונה לפגוע.
כיצד עורך דין ללשון הרע יכול לסייע?
הזכרנו למעלה, שהזכות לשם הטוב, היא שתגבר, בדרך כלל. היוצא מן הכלל, הם טענות ההגנה שנקבעו בחוק איסור לשון הרע. במידה ועורך הדין מצליח להוכיח אחת מהן, זה עשוי יסייע למי שהוציא לשון הרע, להימנע מתשלום פיצויים. שלושת טענות ההגנה הנפוצות ביותר, הן הטענות הבאות. האחת, הגנת אמת הפרסום. במקרה כזה, יש להוכיח כי הדברים שנאמרו הם אמת. כלומר, יש להוכיח כי הפרסום משקף המציאות כהווייתה, ללא פרשנויות של מי שהוציא לשון הרע. השנייה, הגנת פרסום בתום לב. לדוגמה, במקרה שבו הפרסום נעשה מתוקף חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסם; או כאשר הפרסום מתייחס לביקורת עניינית על אישיות ציבורית. השלישית, טענת הגנת העיתונאות המקצועית. במקרה שבו חלה על העיתונאי חובה ציבורית לפרסם את הדברים, תוך אימות העובדות, הצגה הוגנת של העובדות ופרסום תגובתו של הנפגע.
ניתן, אפוא, לסכם ולומר, שחוק איסור לשון הרע קובע שהזכות לשם הטוב תגבר, והפוגע יצטרך לשלם לנפגע פיצויים. כל זאת, למעט במקרים שבהם עורך הדין מצליח להוכיח את אחת מטענות ההגנה. כלומר, אם הוא מוכיח שהפרסום היה נכון מבחינה עובדתית, או נעשה בתום לב.
למאמרים נוספים בתחום דיני נזיקין – לחץ כאן
מאמרים נוספים
-
• פגיעת ראש בצבא













































