על מנת שהתקף לב שחווה עובד במהלך עבודתו יוכר כתאונת עבודה לפי החוק, הפסיקה קבעה שלושה תנאים מרכזיים שעל העובד להוכיח

זקוקים לעורך דין - אנחנו כאן בשבילך!

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם במהירות

    זקוקים לעורך דין - אנחנו כאן בשבילך!

    מלאו את הפרטים ונחזור אליכם במהירות

      התקף לב בעבודה – האם הוא נחשב לתאונת עבודה?

      תאונות עבודה, ובפרט התקפי לב שחווים עובדים במהלך שעות העבודה, הן סוגיה מורכבת ורגישה שיש לה השלכות משמעותיות על חייהם של העובדים ומשפחותיהם. כאשר עובד חווה התקף לב במקום העבודה, הוא עשוי להיות זכאי לכל הזכויות שמגיעות לנפגעי עבודה מכוח חוק הביטוח הלאומי. אחד הנושאים הסבוכים בהקשר זה הוא מעמדם המשפטי של התקפי לב שחווים עובדים בזמן עבודתם – האם ניתן להגדיר אותם כתאונות עבודה המזכות בפיצוי? במאמר זה נבחן לעומק את הנושא ונעמוד על התנאים המדויקים שבהם התקף לב במקום העבודה עשוי להיחשב כתאונת עבודה על פי החוק.

      מהי הגדרת "תאונת עבודה" על פי חוק?

      לפני שנדון בשאלה הספציפית האם התקפי לב שעובדים חווים במקום העבודה נחשבים לתאונות עבודה, חשוב להבין את ההגדרה המדויקת של "תאונת עבודה" בחוק. על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה מוגדרת כפגיעה גופנית או נפשית שנגרמה לעובד כתוצאה ממקרה פתאומי, בלתי צפוי ובלתי רצוני, שאירע תוך כדי עבודתו ובשל העבודה עצמה. כלומר, כדי שאירוע יוכר כתאונת עבודה, עליו לקרות במהלך שעות העבודה, בתחומי מקום העבודה או כתוצאה ישירה מפעילות העבודה.

      דוגמאות קלאסיות לתאונות עבודה כוללות פציעות הנגרמות מנפילות, חתכים ממכונות וציוד, שריפות או התלקחויות במפעלים ועוד. במקרים אלו, העובד הנפגע זכאי לפיצוי כספי ולכיסוי הוצאות רפואיות על פי חוק הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, ישנם מצבים גבוליים שבהם קשה יותר לקבוע אם האירוע עונה על ההגדרה של תאונת עבודה.

      שלושת התנאים המרכזיים להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

      על מנת שהתקף לב שחווה עובד במהלך עבודתו יוכר כתאונת עבודה לפי החוק, הפסיקה קבעה שלושה תנאים מרכזיים שעל העובד להוכיח: אירוע חריג בעבודה, נזק גופני ממשי וקשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב.

      ראשית, על העובד להראות כי במהלך עבודתו אירע אירוע חריג, בלתי שגרתי, שעשוי היה לגרום להתקף הלב או להחישו. זהו תנאי הכרחי כדי להוכיח שההתקף קשור לעבודה ולא נגרם מגורמים אחרים.

      שנית, חייב להתקיים נזק גופני ממשי – במקרה זה התקף לב שגרם לפגיעה בריאותית בעובד. ללא נזק גופני לא ניתן להכיר באירוע כתאונת עבודה המזכה בפיצוי.

      לבסוף, על העובד להוכיח קשר סיבתי בין האירוע החריג שאירע במהלך העבודה לבין התקף הלב עצמו. כלומר, עליו להראות שההתקף אכן נגרם או הוחש עקב האירוע החריג בעבודה, ולא בשל גורמים אחרים.

      בפסקה הבאה נפרט את משמעות כל אחד מתנאים אלה ונדון בהרחבה בדרישות שנקבעו בפסיקה לצורך עמידה בהם.

      האירוע החריג – התנאי המרכזי להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

      על מנת שהתקף לב שחווה עובד במקום העבודה יוכר כתאונת עבודה על פי החוק, עליו לעמוד בתנאי המפתח של "האירוע החריג". כלומר, על העובד להוכיח כי במהלך עבודתו התרחש אירוע בלתי שגרתי, חריג וחד-פעמי שעשוי היה לגרום להתקף הלב או להחישו. רכיב זה נחשב קריטי כדי להבחין בין התקפי לב הקשורים לעבודה לבין כאלה הנגרמים מגורמים אחרים שאינם קשורים לתעסוקה.

      מהו אירוע חריג? אירוע כזה מתאפיין במאמץ פיזי או נפשי חריג ביחס לשגרת העבודה של אותו עובד. דוגמאות לאירועים חריגים כוללות מאמץ גופני בלתי רגיל כמו הרמת משא כבד חריג, התמודדות עם אירוע לחץ קיצוני כמו תקרית אלימות או חירום, או חשיפה לתנאי עבודה קשים במיוחד כמו חום כבד וכדומה.

      חשוב לציין שההערכה האם מדובר באירוע חריג נעשית באופן סובייקטיבי ביחס לאותו עובד ספציפי ולא באופן אובייקטיבי. כלומר, נבחנת השאלה כיצד השפיע האירוע על אותו עובד מסוים, על רקע גילו, מצבו הבריאותי, תפקידו וכיוצא בזאת. אירוע שייחשב שגרתי לעובד אחד, עשוי להיות חריג עבור עובד אחר.

      השגת ראיות לאירוע חריג היא הצעד הראשון והקריטי בהוכחת התקף לב כתאונת עבודה. ללא אירוע חריג מוכח, קשה מאוד להכיר בהתקף הלב כקשור לעבודה.

      הנזק הגופני – התנאי השני להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

      לאחר הוכחת קיומו של אירוע חריג בעבודה, על העובד לעמוד בתנאי נוסף – הוכחת נזק גופני ממשי שנגרם לו. במקרה של התקף לב, הנזק הגופני הוא ההתקף עצמו וכל הפגיעה הבריאותית שנגרמה בעקבותיו.

      חוקי תאונות העבודה נועדו להגן על שלמות גופם של העובדים ולפצותם במקרה של פגיעה גופנית קשה הקשורה לעבודתם. לכן, ללא נזק גופני ממשי, אין מקום להכיר באירוע כתאונת עבודה המזכה בפיצוי.

      כאשר מדובר בהתקף לב, הנזק הגופני כולל את ההתקף עצמו, נזקי לב ארוכי טווח שנגרמו כתוצאה ממנו, צורך בטיפולים רפואיים משמעותיים או אשפוז, ואף פגיעה בתפקוד העובד לאחר ההתקף. ככל שחומרת הנזק רבה יותר, כך יהיה קל יותר להוכיח את קיומו.

      יש לשים לב שאין דרישה שההתקף יגרום לנכות ארוכת טווח כדי להיחשב כנזק לעניין תאונת עבודה. גם התקף חולף שהצריך טיפול רפואי או השבתה זמנית מן העבודה עשוי להיחשב כנזק גופני מספיק לצורך העניין.

      לאחר שהוכח קיומם של אירוע חריג בעבודה ונזק גופני ממשי, נותר התנאי השלישי – קשר סיבתי בין השניים, שנדון בו כעת.

      הקשר הסיבתי הכפול – התנאי המכריע בהכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

      לאחר הוכחת קיומם של אירוע חריג בעבודה ונזק גופני ממשי, נותר התנאי השלישי והמכריע – הקשר הסיבתי. בהקשר של התקפי לב בעבודה, יש להוכיח קשר סיבתי כפול:

      קשר סיבתי ראשון – בין העבודה לבין האירוע החריג שאירע במהלכה. כלומר, יש להראות שהאירוע החריג נבע מתנאי העבודה או מהעבודה עצמה, ולא מגורמים חיצוניים שאינם קשורים לעבודה.

      קשר סיבתי שני – בין האירוע החריג לבין הפגיעה הגופנית עצמה, קרי ההתקף הלב. יש להוכיח שההתקף לב אכן נגרם או הוחש על ידי האירוע החריג שזוהה קודם לכן ולא על ידי גורמים אחרים.

      שני הקשרים הסיבתיים הללו הכרחיים כדי להכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה מלאה. ללא אחד מהם, לא ניתן לקשור את ההתקף באופן ישיר לעבודה ולכן לא יוכר כתאונת עבודה המזכה בפיצוי.

      בפסקאות הבאות נרחיב על כל אחד מסוגי הקשר הסיבתי הנדרש ועל הדרישות וההנחיות שנקבעו בפסיקה לצורך הוכחתם.

      הקשר הסיבתי בין העבודה לאירוע החריג

      על מנת להוכיח קשר סיבתי ראשון בין העבודה לבין האירוע החריג שקדם להתקף הלב, יש להראות שהאירוע החריג נבע ממהלך העבודה הרגיל, מתנאי העבודה או מדרישות התפקיד. המטרה היא לשלול אפשרות שמקור האירוע החריג היה בגורמים חיצוניים שאינם קשורים כלל לעבודה עצמה.

      דוגמאות להוכחת קשר סיבתי כזה כוללות אירועי לחץ שנבעו מדרישות התפקיד או ממטלות עבודה ספציפיות, מאמץ פיזי חריג שהיה חלק מהעבודה השגרתית, חשיפה לתנאי עבודה קשים כמו רעש, אבק או חום כבד, ואירועים חריגים אחרים שהתרחשו בשטח העבודה או כחלק ממהלך העבודה.

      לעומת זאת, אם האירוע החריג נגרם כתוצאה מגורמים אישיים או משפחתיים של העובד, מצב רפואי קיים או אירוע שאינו קשור כלל לעבודה, לא יתקיים הקשר הסיבתי הראשון והתקף הלב לא יוכר כתאונת עבודה.

      יש לתעד היטב את רצף האירועים וסיבות האירוע החריג על מנת להוכיח את הקשר שלו לעבודה. ככל שנסיבות האירוע החריג מוכחות כנגזרת ישירה של העבודה, כך תגבר הסבירות שייקבע קשר סיבתי ראשון מספק להכרה בהתקף הלב כתאונת עבודה.

      הקשר הסיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב

      לאחר שהוכח הקשר הסיבתי הראשון בין העבודה לאירוע החריג, יש להוכיח קשר סיבתי נוסף – בין האירוע החריג לבין התקף הלב עצמו שנחשב לנזק הגופני. כלומר, יש להראות שההתקף הלב אכן נגרם או הוחש כתוצאה ישירה מן האירוע החריג שזוהה קודם לכן.

      על מנת להוכיח קשר סיבתי זה, נדרש לעיתים קרובות חוות דעת רפואית המנתחת את האירוע החריג ואת מצבו הרפואי של העובד לפני ההתקף. חוות הדעת תבחן האם האירוע החריג עלול היה מבחינה רפואית לגרום להתקף לב דומה אצל אותו עובד ספציפי, בהתחשב בגילו, מצבו הבריאותי וגורמי הסיכון שלו.

      חשוב לזכור שאין דרישה שהאירוע החריג יהיה הגורם היחיד להתקף הלב. די בכך שהוא תרם תרומה משמעותית להתרחשות ההתקף על מנת שייקבע קשר סיבתי משפטי. רק אם הוכח שהשפעת האירוע החריג הייתה זניחה ביחס לגורמים אחרים שהשפיעו על ההתקף, ניתן יהיה לשלול קשר סיבתי כזה.

      סמיכות הזמנים בין האירוע החריג להתרחשות ההתקף היא גם גורם משמעותי בבחינת הקשר הסיבתי. ככל שההתקף אירע בסמוך יותר לאירוע החריג, כך יהיה קל יותר להוכיח שהוא נגרם כתוצאה ממנו.

      רק לאחר שהוכחו שני סוגי הקשר הסיבתי הללו, ניתן לקבוע שהתקיים קשר סיבתי כולל בין העבודה לבין התקף הלב, ולהכיר בהתקף כתאונת עבודה המזכה בפיצוי.

      סיכום – התנאים להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה המזכה בפיצוי

      על מנת שהתקף לב שחווה עובד במהלך עבודתו יוכר כתאונת עבודה המזכה בפיצוי, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

      1. אירוע חריג בעבודה – על העובד להוכיח קיומו של אירוע חריג, חד-פעמי ובלתי שגרתי במהלך העבודה, שעשוי היה לגרום להתקף הלב או להחישו. האירוע ייבחן באופן סובייקטיבי ביחס לאותו עובד ספציפי.
      2. נזק גופני ממשי – קיומו של נזק גופני המתבטא בהתקף הלב עצמו, פגיעה בריאותית נלווית, צורך בטיפול רפואי ואשפוז או פגיעה בתפקוד העובד. ללא נזק גופני ממשי, לא ניתן להכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה.
      3. קשר סיבתי כפול – על העובד להוכיח קשר סיבתי ראשון בין העבודה לאירוע החריג, וקשר סיבתי שני בין האירוע החריג להתקף הלב. זאת על ידי הוכחה שהאירוע החריג נגרם מהעבודה והתקף הלב נגרם כתוצאה מהאירוע החריג.

      רק לאחר שהוכחו שלושת התנאים הללו, בית הדין רשאי להכיר בהתקף הלב כתאונת עבודה המזכה את העובד בפיצויים ובכיסוי הוצאות רפואיות על פי חוקי הביטוח הלאומי. הדרישה להוכחת שלושה רכיבים אלו נועדה להבטיח שההתקף אכן קשור ישירות לעבודה ולא למצבו הבריאותי או לנסיבות אחרות של העובד.

      פנה להתייעצות עם עורך דין לתאונות עבודה

      לסיכום, הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה המזכה בפיצוי על פי חוק אינה מובנת מאליה ודורשת הוכחה של שלושה תנאים מרכזיים: אירוע חריג בעבודה, נזק גופני ממשי והוכחת קשר סיבתי כפול. מדובר בתהליך סבוך הדורש איסוף ראיות מספק וידע משפטי מעמיק בתחום דיני תאונות העבודה.

      אם חוויתם התקף לב במהלך עבודתכם ומעוניינים לבחון את זכאותכם לפיצוי, אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום תאונות העבודה. עורך הדין יוכל לבחון את מכלול הנסיבות הייחודיות למקרה שלכם, לסייע באיסוף הראיות הנדרשות ולייצג אתכם בצורה המיטבית במהלך ההליכים המשפטיים.

      התמחותנו במקרים של התקפי לב בעבודה מעניקה לנו את הידע והניסיון הנדרשים כדי להבטיח שזכויותיכם יישמרו ותזכו בפיצוי הגבוה ביותר שאפשר לקבל בהתאם לנסיבות המקרה. אל תהססו לפנות אלינו כבר היום לקביעת התייעצות ראשונית ללא כל התחייבות.

       

      עדיין נותרו לכם שאלות? השאירו פרטים מטה או לחצו על המדריך המקיף לנפגעי עבודה ותקבלו את כל התשובות.

      תחומי התמחות נוספים

        • האם הטרדה מינית נחשבת תאונת עבודה? • מהו קשר סיבתי בתאונת עבודה • אלימות בזמן העבודה - האם הם נחשבים לתאונות עבודה? • האם תקיפה מינית בדרך לעבודה או ממנה נחשבת לתאונת עבודה? • האם אירוע אלימות בדרך לעבודה יחשב לתאונת עבודה? • תאונת עבודה ביום כיף או בהשתלמות • תקנה 18 לנפגעי עבודה – נפגעי עבודה עם נכות זמנית • תקנה 15 לנפגעי עבודה - סיוע לעובדים שאינם מסוגלים לחזור לעבודה • זכויות נפגעי תאונות עבודה - מדריך מקיף • מה זה פוסט טראומה וכיצד ניתן להוכיח שהיא נגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי? • שלבים בתביעת לשון הרע • פיצויים בגין אירוע ירי – האם מדובר בתאונה? • ירי במהלך העבודה – האם מדובר בתאונת עבודה? • לשון הרע - אסטרטגיה ופיצויים • תאונה במהלך תיקון רכב – האם זו תאונת דרכים? • שלבים בתביעה לתאונת עבודה – מדריך לפיצוי מקסימלי • תאונת דרכים בעבודה • חייל שנפגע בתאונת דרכים - את מי כדאי לתבוע? • תביעה לפיצויים ברשלנות רפואית – אסטרטגיה לניצחון • תאונת דרכים ללא מגע פיזי - האם אתם זכאים לפיצויים? • שלבים בתביעת תאונת דרכים - מדריך לפיצוי מקסימלי • עורך דין ללשון הרע – חופש הביטוי והזכות לשם טוב • תביעת לשון הרע – מהו סוד הניצחון? • תביעה לפיצויים בתאונת דרכים • נזק נפשי בשירות הצבאי: כללי אצבע • עורך דין רשלנות רפואית בחיפה • חיילים שחלו בקרוהן במהלך השירות הצבאי • חיילים שחלו בסוכרת במהלך השירות הצבאי • שינויים דרמטיים בחוק נכי צה"ל • פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון • תביעה שמוגשת בגלל נזק אורתופדי מבלי שהיתה תאונה ספציפית • נזק נפשי כתוצאה מהשירות הצבאי: כללי אצבע • נזק שנגרם כתוצאה מניתוח בצבא • חיילי צה"ל שנפגעו במהלך חופשה

      הצלחות המשרד

      כמעט חסר תקדים – הצלחנו להפוך פסק דין שניתן בהסכמה

      משרדנו נחל הצלחה מרשימה בבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בקריות.

      נשים שעברו כריתת שד מקבלות את הזכויות שלהן בביטוח הלאומי

      עד לאחרונה, נשים שעברו כריתת שד ושחזור, קיבלו בסניפי הביטוח הלאומי מחצית מאחוזי הנכות המגיעים להן. למה? ככה!

      חיסכון במס שבח בשווי 20,000 ש"ח

      למעלה מ- 99,000 ש"ח!!! זה סכום הפיצויים שבית המשפט פסק ללקוחה שלנו, שנשברו לה 2 שיניים עקב קריסה של מיטת עיסוי

      פסק הדין הוא הצלחה גדולה מאוד, לא בגלל הסכום שנפסק, אלא מהסיבה שבמהלך המשפט, בית המשפט "גילה" את דעתו, והעריך את סכום הפיצויים בסך של כ-55,000 ₪ בלבד. וכאן נכנסנו למאבק כפול: גם מול הנתבע, וגם מול בית המשפט.

      חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד

      עדכון חם ממשרדנו, והפעם: רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד

      נפלה בכניסה למרפאה, ותפוצה בסכום של 85,000 ש"ח

      אישה שנתקלה במדרגה בכניסה למרפאה, קיבלה פיצויים בסך של 85,000 ש"ח.

      מדובר בסכום גבוה יחסית, מן הטעם, שלאישה לא נגרמה נכות, ולא נרגמו לה הפסדי השתכרות כתוצאה מאירוע הנפילה.

      רשלנות רפואית - הצלחה חסרת תקדים למשרדנו!

      בזכות חקירה נגדית מבריקה, מומחה מטעם בית המשפט (כירורג בכיר ממרכז הארץ) חזר בו מעדותו, והודה שבית החולים התרשל.

       

      תביעה בגין ליקויי בנייה

      מומחה מטעם בית המשפט קבע אובדן דמי שימוש ראויים בסך של 1,100 ש"ח לכל חודש במהלך תקופת הרטיבות.

       

      עוד הצלחה למשרדנו, והפעם – פתרון מהיר מחוץ לכותלי בית המשפט

      צ' חתמה על חוזה ושילמה את מלוא התמורה, בסך של למעלה מ-30,000 ₪. לצערה, התמורה שקיבלה בגין התשלום – הייתה שלא לשביעות רצונה, ולמעשה – הבינה כי נפלה במקרה תרמית. בתוך פחות מחודש ימים לאחר פנייתה אלינו, ולאחר משא ומתן אפקטיבי וממוקד, נחתם הסכם להשבת התמורה לצ' (בניכוי הוצאות עבודה ריאליות). שמחנו לעמוד לשירותה של צ', במהירות, ביעילות, ובלי להגיע לבית המשפט.

       

      190,000 ש"ח פיצויים ללקוח שלנו שעבר תאונת דרכים, למרות שהשכר החודשי שלו לא נפגע

      אחת מההצדקות לפיצוי בדיני נזיקין היא "שינוי מצב לרעה". אדם שעובר תאונה ונגרם לו נזק, סביר להניח שמצבו ישתנה לרעה בעקבות התאונה. האינדיקציה החזקה ביותר לשינו

      50,000 ש"ח פיצויים, בגלל רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

      לקוחה שלנו ביצעה ניתוח לשאיבת שומן, בעלות של כ- 12,000 ש"ח. הניתוח לא הצליח (בלשון המעטה), אז תבענו את חברת הפלסטיקה. תוך זמן קצר ניצחנו, וזכינו בסך של כ- 50,000 ש"ח. אז רשמנו לפניכם, אם אתם צריכים עורך דין לרשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – זה אנחנו!

      ניצחון מוחץ לפני שהגענו לבית המשפט

      איך עשינו את זה? הנה הסיפור, בקצרה: מעשה בחברת תוכנה (הלקוחה שלנו) שהתקשרה עם חברה שמתמחה בהענקת אשראי חוץ בנקאי ללקוחות פרטיים.

      רשלנות בטיפול שיניים

      עדכון חם ממשרדנו, והפעם: רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבעה ללקוחה שלנו פיצוי בסך של למעלה מ-200,000 ש"ח, בגין טיפול שיניים רשלני אחד.

       

      פיצוי בסך של 150,000 ש"ח בתאונת דרכים, למרות שלא נגרם נזק משמעותי

      נכון שלכל אחד מאיתנו יש חבר או קרוב משפחה שהיה מעורב בתאונת דרכים, ואף על פי שלא קרה לו כלום הוא קיבל פיצוי בסך של 150,000 ש"ח.

       

      מעבירים הרצאות ללשכת עורכי הדין

      כל כך מקצועיים במקרקעין, שאנחנו מעבירים הרצאות בענייני מקרקעין, מטעם לשכת עורכי הדין.

      כבוד לעורכת הדין (המלומדת) סיון שחר ממשרדנו!

      תביעה בגין הטרדה מינית - ניצחון מרשים למשרדנו

      הקטינה, בשנות העשרה לחייה, הגיעה למשרדנו לאחר שהעבריין שתקף אותה מינית הורשע בביצוע עבירות מין. הגשנו בשם הנערה, תביעה בגין הטרדה מינית, נגד התוקף. על מנת להביא את התוקף לדין, ולהבטיח שהתוקף ישלם על הנזקים שנגרמו לנערה.

      אמת היא שכל הון שבעולם לא יוכל לפצות על הכאב, ההשפלה, והפגיעה העצומה שחוותה הנערה. אולם כחלק ממלחמת הצדק שניהלנו נגד התוקף, משרדנו עמד על כך שהפיצוי שהוא ישלם לתובעת, יהיה גבוה דיו כדי להרתיע אותו ולאפשר לנערה בסיס להחלמה וחזרה למסלול חייה התקין.

      משרדנו ניצח בתביעה סבוכה ביותר, שתחילתה בשנת 2012, והחזיר לקשישה את הזכות הבסיסית ביותר – הזכות לחירות על גופה ונפשה

      שלומית כהן (שם בדוי) הגיעה למשרדנו וביקשה שנייצג אותה מול רשויות החוק. המדינה ומחלקת הרווחה קבעו ששלומית אינה יכולה לדאוג לענייניה, ולכן מינו לה אפוטרופוס על גופה ורכושה, כך שהיכולת להחליט מה טוב עבורה נשללה ממנה ביום בהיר אחד.

      נפגעה בתאונת דרכים, ותקבל פיצוי בסך של כ- 1,260,000 ₪!

      עוד הישג מרשים למשרדנו.

      רונית ברכה (שם בדוי), נפגעה בתאונת דרכים, בהיותה בת 44.

      נקלע לקרב יריות, וקיבל פיצויים מפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמיד.

      בחופש הגדול שלפני כיתה י', מאיר (שם בדוי) נקלע לאירוע ירי סמוך לביתו. לא פחות מארבעה קליעים פילחו את פלג גופו העליון, והוא הובהל לבית החולים, כשהוא מורדם ומונשם, במצב אנוש.
      מכיוון שמאיר היה תלמיד בזמן אירוע הירי, הגשנו תביעה נגד חברת הביטוח, אשר מבטחת את כל תלמידי ישראל, בפוליסת תאונות אישיות.

      לא הרבה יודעים, אך לכל תלמיד בישראל יש ביטוח תאונות אישיות, אשר חל על כל תלמיד, בכל זמן, ובכל מקום בו נמצא התלמיד, גם אם התאונה אירעה בלי קשר לפעילות המוסד החינוכי. כך לדוגמה, גם אם התלמיד נפצע במהלך החופש הגדול, בחוף הים, במגרש משחקים, או כתוצאה ממעשי אלימות, הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים מחברת הביטוח.

      פרסום עורכי דין באינטרנט פרסום עורכי דין באינטרנט
      צרו קשר