נזק נפשי כתוצאה מהשירות הצבאי: כללי אצבע

מסוגיית הקשר הסיבתי המשפטי בין הנזק הנפשי לבין השירות הצבאי היא קשה ומורכבת. המאמר שלפניכם מנסה לעשות לכם קצת סדר בבלגן.

 מבוא

נזק נפשי נגרם לאדם כתוצאה ממחלה קונסטיטוציונלית. מחלה קונסטיטוציונלית היא מחלה אשר טבועה בנפשו של האדם, וממקום מחבואיה שם יתכן שתתפרץ ויתכן שתישאר רדומה עד לסוף ימיו של אדם. התפרצותה של המחלה הקונסטיטוציונלית תלויה בשני גורמים: האחד, המטען הגנטי שאותו נושא האדם. השני, נסיבות חיצוניות ('טריגר') שגרמו למחלה להתפרץ. דוגמאות למחלה קונסטיטוציונלית הן מחלות הנפש השונות כדוגמת סכיזופרניה, PTSD (פוסט טראומה) או דיכאון. אך גם מחלות שאינן מחלות נפש, כגון מחלת הסוכרת, נחשבת למחלה קונסטיטוציונלית.

השאלה שבה דן המאמר היא השאלה הבאה: באלו תנאים תכיר המדינה במחלה קונסטיטוציונלית, כמחלה שנגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי? בסוף המאמר, מחכים לכם 'כללי אצבע' על מנת שתוכלו לקבל אינדיקציה ראשונית לשאלה: "האם המחלה הקונסטיטוציונלית של פלוני נגרמה לו כתוצאה מהשירות הצבאי".

בטרם נתחיל את המאמר יובהר, כי המאמר, וכן כללי האצבע שבסופו, רלוונטיים לכל סוגי המחלות הקונסטיטוציונליות, ולא רק למחלות הנפש.  אולם על מנת להקל על הקורא יתרכז המאמר וייתן דוגמאות מתחום מחלות הנפש בעיקר.

רקע משפטי

על מנת שחייל יוכר כנכה צה"ל, עליו להוכיח שני יסודות: היסוד האחד, על החייל להוכיח שהנכות נגרמה לו במהלך השירות הצבאי. כלומר, יש להוכיח שמערכת נסיבות מסוימת, שהתרחשה בזמן השירות הצבאי, היא שגרמה לנכות. האלמנט המרכזי כאן הוא ציר הזמן. יש להוכיח שהנכות נגרמה כתוצאה מאירוע, או כתוצאה ממערכת נסיבות מסוימת, שהתרחשו בזמן השירות הצבאי.

היסוד השני, על החייל להוכיח שהנכות נגרמה לו עקב השירות הצבאי. כלומר, יש להוכיח שהנכות נגרמה בגלל השירות הצבאי דווקא. האלמנט המרכזי כאן הוא 'סיבתיות משפטית', או קשר סיבתי משפטי, כלומר שהנכות נגרמה כתוצאה ממערכת נסיבות, שלא הייתה מתרחשת אלמלא השירות הצבאי.

אם אתם חיילים בשירות קבע, ונפגעתם בחבלה שאינה חבלת שירות, אתם עשויים להיות זכאים להכרה כנפגעי עבודה. לקריאת מאמר אודות נפגעי עבודה, הקליקו על הקישור הזה, או הקליקו על הקישור הזה.

אם חלילה נפגעתם בפעולות איבה, אתם יכולים להקליק על המאמר בקישור כאן, או בקישור כאן, כדי למצות את הזכויות שלכם.

לקריאה נוספת על נכי צה"ל – היכנסו לקישור הזה או היכנסו לקישור הזה

השאלה שבמרכז המאמר

נשאלת השאלה, מהי אותה מערכת נסיבות, שאם היא תתקיים, בית המשפט יקבע שהשירות הצבאי גרם לנזק נפשי. ניקח לדוגמה מקרה שבו חייל נפגע כתוצאה מפליטת כדור. ככל שהנזק שנגרם לו הוא נזק פיזי בלבד, הרי שברור שמערכת הנסיבות שגרמה לנזק הפיזי (פליטת הכדור), לא הייתה מתרחשת אלמלא השירות הצבאי. לפיכך, ברי שהנזק הפיזי שנגרם לחייל כתוצאה מפליטת הכדור, הוא נזק שנגרם בזמן השירות הצבאי, ובגלל השירות הצבאי.

עם זאת, בעוד שנזק פיזי קל יחסית לייחס לשירות הצבאי, הרי שנזק נפשי, לעיתים, קשה מאוד לייחס לשירות הצבאי. פעמים רבות, גם המחקר הרפואי המתקדם עומד חסר אונים, ואינו יכול לקבוע מהי מערכת הנסיבות שהובילה לגרימתה של מחלה נפשית, כך לדוגמה בסכיזופרניה.

על מנת שנבין טוב יותר את השאלה שעומדת במרכז המאמר, נבחין בין שני מושגים חשובים מאוד מעולם המשפט: האחד, קשר סיבתי עובדתי. השני, קשר סיבתי משפטי: קשר סיבתי עובדתי קובע מה התרחש מבחינה עובדתית; לאמור, האם מתקיים יחס של סיבה ותוצאה בין א' לבין ב'. לדוגמה: אם לחיצה על ההדק גרמה לפלוני להיפגע, המשמעות היא שיש קשר סיבתי עובדתי בין הלחיצה על ההדק (הסיבה) לבין הפגיעה של פלוני (התוצאה). קשר סיבתי משפטי קובע באלו תנאים, מבחינה משפטית, ראוי שהמדינה תיקח אחריות על נזק שנגרם לחייל צה"ל. כך לדוגמה, אם החייל ירה לעצמו ברגל, לא בטוח שהמדינה תכיר בו כנכה צה"ל. למעשה, מדובר בהכרעה ערכית, שבה בית המשפט קובע את גבולות האחריות והמחויבות של המדינה, לאותם חיילים שנפגעו כתוצאה משירותם הצבאי.

למעשה, שאלת הקשר הסיבתי המשפטי היא השאלה העיקרית שעומדת במרכז המאמר שלפניכם: באלו תנאים תיקח המדינה אחריות על מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה אצל החייל במהלך השירות הצבאי, ועל כן הוא יוכר כנכה צה"ל.

כללי האצבע: האם נזק נפשי נגרם כתוצאה מהשירות הצבאי

אם כן, באילו מקרים נוכל לומר כי קיים קשר סיבתי משפטי בין המצב הנפשי של החייל לשירותו הצבאי? על מנת להכריע בשאלה סבוכה זו, בית המשפט מסווג את סוגי המקרים לשלושה:

סוג מקרים אחד – נזק נפשי נגרם כתוצאה מהשירות הצבאי

הוא סוג מקרים שבהם מתקיים יסוד צבאי מובהק. כלומר, אלו מקרים שבהם המיוחדוּת והייחודיות של השירות בצבא הם שהביאו וגרמו לפגיעה בחייל המשרת. כך, למשל, במקום שחייל נפצע בקרב או חייל אשר שירת ביחידות קרביות והשתתף בקרבות ובמבצעים רבים, ונפגע בנפשו כתוצאה מכך. במקרים מהסוג הראשון, כאשר מחלה קונסטיטוציונלית פרצה (לאו דווקא נגרמה) כתוצאה מאירוע בעל יסוד צבאי מובהק, המחלה תוכר במלואה כמחלה שנגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי, והחייל שנפגע יהיה זכאי לתגמולים כספיים מלאים בגין מחלה קונסטיטוציונלית זו.

סוג מקרים שני – נזק נפשי נגרם כתוצאה מהשירות הצבאי

אינו קשור בהכרח במיוחדוּת שבשירות הצבאי, אך הוא כולל אירועים שבהם מתקיים אירוע או סדרה של אירועים חריגים ויוצאי-דופן שאירעו לחייל בקשר עם שירותו. גם במקרים כאלה, על החייל להוכיח כי המחלה הקונסטיטוציונלית התפרצה (לאו דווקא נגרמה) כתוצאה באירוע שנמנה על הסוג השני, הגם שהאירוע – אשר בעקבותיו פרצה המחלה – לא היה אופייני לחיי הצבא דווקא. כך לדוגמה, חייל שחלה במחלת הסוכרת (שהיא מחלה קונסטיטוציונלית) לאחר ריב קשה שהיה לו עם מפקדו; חייל שביצע מאמץ חריג ולקה באוטם שריר הלב; חיילת אשר נאנסה במהלך שירותה הצבאי וכתוצאה מכך התפרצה בגופה מחלת נפש. כולם הוכרו כנכי צה"ל, הואיל והמחלה הקונסטיטוציונלית שקוננה בהם התפרצה כתוצאה מאירוע חריג ויוצא דופן שאירועו לחייל במהלך שירותו ובקשר עם שירותו.

סוג המקרים השלישי הוא באותם מקרים שהמחלה הקונסטיטוציונלית מתפרצת בגופו של אדם, בלא שכרוכה היא לא ביסוד "צבאי" ולא באירוע חריג ומיוחד. גם במקרים אלה לא בהכרח יישלל קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין המחלה הקונסטיטוציונלית. בית-המשפט יכיר בקשר סיבתי-משפטי, אם יוכח שישנו קשר מסוים, ולו מינימלי, בין השירות הצבאי לבין התפרצות המחלה הקונסטיטוציונלית. אם יוכיח זאת, יוכר החייל כנכה צה"ל.

מהאמור לעיל מתבקש גם הכלל המנחה הבא: אם המחלה הקונסטיטוציונלית הייתה פורצת בכל מקרה – גם בחיים האזרחיים – יישלל קיומו של קשר סיבתי משפטי לשירות בצבא, והמדינה לא תכיר בחייל כנכה צה"ל.

לסיכום – נזק נפשי שנגרם כתוצאה מהשירות הצבאי

על מנת להוכיח שהשירות הצבאי גרם לנזק נפשי (או כל מחלה קונסטיטוציונלית), יש לעבור שני שלבים: בשלב הראשון, על החייל להוכיח שהוא נפגע כתוצאה ממערכת נסיבות שהתרחשה בזמן שירותו הצבאי. בשלב השני, על בית המשפט לקבוע האם מערכת נסיבות זו התרחשה כתוצאה מהשירות הצבאי: אם המחלה התפרצה כתוצאה מאירוע צבאי מובהק, או כתוצאה מאירוע יוצאי דופן שהתרחש בקשר עם השירות הצבאי,  החייל יוכר כנכה צה"ל. אם המחלה התפרצה כתוצאה ממערכת נסיבות שאינה מאופיינת ביסוד צבאי או באירוע יוצא דופן שהתרחש בקשר עם השירות הצבאי, החייל יצטרך להוכיח שישנו קשר מסוים, ולו מינימלי, בין השירות הצבאי לבין התפרצות המחלה הקונסטיטוציונלית.

נותרו לכם שאלות? השאירו פרטים מטה, ותקבלו את כל התשובות.

רוצים לקרוא עלינו עוד? אתם יכולים לטייל כאן באתר, או לבקר אותנו בפייסבוק, או באינסטגרם.

למאמרים נוספים בתחום דיני נזיקין – לחץ כאן