פוסט טראומה: מדריך מקיף למיצוי זכויות

מרגישים שהחיים ממשיכים, אבל אתם נשארים במקום? חשים דריכות, עצבנות, עצבות, סיוטים בלילה או תחושת ניתוק? כל אלה עלולים להיות סימנים לפוסט טראומה.

פוסט טראומה (PTSD) יכולה להופיע מיד אחרי האירוע – אבל גם חודשים או שנים אחריו. היא לא תמיד נראית מבחוץ, אבל מבפנים היא משפיעה על כל תחומי החיים.

אם חוויתם אירוע טראומטי – כמו שירות צבאי, תאונת עבודה, פיגוע, תאונת דרכים או פגיעה אחרת – ייתכן שמגיעות לכם זכויות משפטיות.

בזמן שאחרים מנסים "להמשיך הלאה", חשוב לדעת: פוסט טראומה מוכרת בישראל כעילה לפיצוי – במספר מסלולים משפטיים.

במאמר הזה תמצאו הסבר פשוט וברור:

✅ מהי פוסט טראומה
✅ מתי היא מזכה בזכויות משפטיות
✅ ואיך אפשר למצות את הזכויות האלה מול הגורמים הרלוונטיים

מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה (PTSD) היא פגיעה נפשית שנגרמת בעקבות חוויה קשה. לדוגמה: אירוע שמערער את תחושת הביטחון – כמו מלחמה, פיגוע, תקיפה או תאונה.

אפילו מקרה שלא נראה דרמטי כלפי חוץ – עלול להפוך לטלטלה פנימית. כזה שמערב פחד עז, תחושת חוסר אונים או איום על החיים.

התסמינים משתנים מאדם לאדם, אך לרוב כוללים:

• פלאשבקים ותמונות חוזרות מהאירוע
• סיוטים בלילה ומחשבות טורדניות
• עצב, עצבנות או התפרצויות זעם
• קושי בריכוז או שינה
• ריחוק חברתי ותחושת ניתוק מהמציאות

חשוב להדגיש: פוסט טראומה היא לא חולשה. זו תגובה טבעית של הגוף והנפש למצבים קיצוניים – והיא פוגעת בתפקוד היומיומי, בעבודה ובקשרים עם הסביבה.

מתי מתפרצת פוסט טראומה? לפעמים מיד – ולפעמים רק הרבה אחר כך

פוסט טראומה לא תמיד מתפרצת מיד.

יש מי שמרגיש את ההשפעה כבר בימים הראשונים – עוד לפני שהספיק לעכל את מה שקרה. הוא חוזר לשגרה, מתפקד בעבודה ובבית – אבל בפנים משהו מתערער. השינה מתקצרת, העצבים מתוחים, העצבות נשארת.
ולאט-לאט, הגוף והנפש נשחקים.

לעיתים, פוסט טראומה מתפרצת באיחור. שבועות, חודשים, לפעמים אפילו שנים אחרי האירוע – בלי סימן מוקדם.

תחילה החיים נראים רגילים: ממשיכים בעבודה, מקימים משפחה, ומנהלים שגרה. אבל עמוק בפנים, הנפגע הדחיק את הרגשות הקשים, ולא עיבד את החוויה שעבר.

ואז, ברגע אחד – משהו מציף הכול מחדש: הבן התגייס לצבא, מעבר דירה, התחלה חדשה, או אפילו כתבה בטלוויזיה. הנפש מגיבה כאילו היא בעיוצמה של הטראומה. והפוסט טראומה מתפרצת בעוצמה.

כך או כך – זו לא אשמה ולא חולשה. זו תגובה נפשית טבעית לאירוע טראומתי.

וכמו כל פגיעה – גם כאן יש דרכים להתמודד, ויש זכויות שחשוב להכיר.

פוסט טראומה יכולה לזכות בזכויות – תלוי ממה היא נגרמה

כשמדברים על פוסט טראומה, רוב האנשים חושבים על טיפול רגשי. אבל במקרים רבים – יש לזה גם משמעות משפטית.

אם הפוסט טראומה נגרמה בעקבות אירוע שהחוק מכיר בו כ"פגיעה מזכה" – ייתכן שאתם זכאים לפיצוי, קצבה, שיקום תעסוקתי, או שילוב של כמה זכויות.

הכול תלוי בנסיבות המקרה:

✅ שירות צבאי – פוסט טראומה מהשירות? אפשר לפנות למשרד הביטחון.
✅ אירוע ביטחוני – נפגעתם בפיגוע, אזעקה, ירי או נפילת טיל? ייתכן שמגיעות לכם זכויות כנפגעי פעולות איבה.
✅ מסגרת עבודה – תקיפה על ידי לקוח, תאונה או חשיפה לאירועים טראומטיים? ייתכן שמדובר בפגיעה בעבודה.
✅ תאונת דרכים – פוסט טראומה אחרי תאונה? ניתן להגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד.
✅ אין מסלול ברור? גם אז, אם הפוסט טראומה פוגעת ביכולת העבודה – אפשר לבדוק זכאות לקצבת נכות כללית.

וזו בדיוק מטרת המאמר:
🔹 לעשות סדר בזכויות האפשריות
🔹 להסביר כל מסלול – בצורה פשוטה וברורה
🔹 להראות איך מתקדמים – שלב אחר שלב

כי אם אתם מתמודדים עם פוסט טראומה – לא משנה מתי זה התחיל או איך זה נראה – חשוב שתדעו: יכול מאוד להיות שמגיע לכם זכויות משמעותיות.

🔗 לקריאת מאמר כללי על עורך דין לנזיקין – הקליקו על הקישור הזה, או על הקישור הזה.

משרד הביטחון: זכויות לפוסט טראומה מהשירות הצבאי

אם אתם סובלים מפוסט טראומה בעקבות שירות צבאי או ביטחוני – ייתכן שמגיעות לכם זכויות ממשרד הביטחון.
והן לא מוגבלות רק ללוחמים. גם חיילים עורפיים, שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ, חיילי צד"ל, רבש"צים ואפילו מתנדבים – יכולים להיות מוכרים.

למי מגיע?

* חיילים בסדיר או במילואים – נדרשת הוכחה שפוסט הטראומה נגרמה כתוצאה מהשירות.

* אנשי קבע – ההכרה ניתנת רק אם מדובר ב"חבלת שירות", כלומר באירוע חריג שקרה באימון או בפעילות מבצעית.

הנקודה המרכזית: צריך להוכיח קשר סיבתי ברור בין השירות לבין הפוסט טראומה.

וזה לא תמיד פשוט – לכן חשוב לתעד כל אירוע חריג, לפנות לטיפול בזמן ולשמור תיעוד רפואי מהשלב הראשון.

איך מגישים בקשה?

את הבקשה מגישים דרך אגף השיקום במשרד הביטחון, וצריך לצרף:

• טופס תביעה ייעודי
• פירוט מלא של נסיבות המקרה
• תיעוד רפואי
• עדויות או מסמכים תומכים

אם הבקשה מתקבלת – תזומנו לוועדה רפואית שתקבע אם קיימת נכות, ובאיזה שיעור.

למה חשוב ייצוג משפטי?

ייצוג מקצועי יכול לשנות את התוצאה.

עורכי דין שמתמחים בפוסט טראומה יודעים:

• איך לנסח את התביעה
• איך להבליט את הפרטים הקריטיים
• ואיך למנוע טעויות שיפגעו בזכויות שלכם

דוגמאות מהשטח

במשרדנו ייצגנו את "נעמי" (שם בדוי) – שנפגעה מינית במהלך השירות. הפוסט טראומה התפרצה שנים אחר כך, לאחר שבנה התגייס. הוכחנו את הקשר בין השירות לבין הפגיעה המאוחרת – והיא קיבלה הכרה מלאה ממשרד הביטחון.

במקרה נוסף, טיפלנו בחייל שעבר אימון צבאי קשה, שלא כלל פציעה פיזית – אך גרם להתפרצות פוסט טראומה. הוכחנו שמדובר באירוע חריג שזיכה אותו בהכרה, למרות שמדובר היה "רק" באימון.

🔗 לקריאת מאמר על תביעות משרד הביטחון או נכי צה"ל, היכנסו למאמר הזה, או למאמר הזה, וגלו את הזכויות שלכם.

🔗 לקריאה על הגשת תביעה נגד משרד הביטחון – קליקו על הקישור הזה, או על הקישור הזה.

נפגעי פעולות איבה: כשפוסט טראומה נגרמת כתוצאה מפיגוע או ירי

אם אתם סובלים מפוסט טראומה בעקבות פיגוע, ירי, נפילת טילים או אזעקות חוזרות – ייתכן שמגיעות לכם זכויות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

החוק חל על נפגעים מפעולות שמקורן בסכסוך הישראלי-ערבי, גם אם הפגיעה הייתה נפשית בלבד – ולפעמים גם כשעברו שנים רבות מאז האירוע.

מה נחשב לפגיעת איבה?

החוק מכיר בחמש קטגוריות עיקריות:

✅ פגיעה מפעולה עוינת

למשל ירי רקטות, חדירת מחבלים או מטען חבלה. לדוגמה, אם טיל נפל בסמוך אליכם או אם נחבלתם בדרך לממ"ד.

✅ פגיעה בשוגג במהלך אירוע איבה

גם אם לא הייתם המטרה הישירה.

✅ נזק מנשק שיועד לפעולת איבה

גם במקרה של תקלה או פיצוץ מקרי.

✅ תקיפה על רקע לאומי/אתני

למשל תקיפה בשל היותכם יהודים או ישראלים.

✅ אירוע בחו"ל

אם נעשה בידי ארגון טרור שהוכרז רשמית.

איך מגישים תביעה?

• את הבקשה מגישים לביטוח הלאומי. יש לצרף:</p>
• טופס תביעה ייעודי
• אישורים משטרתיים או צבאיים
• סיכומים רפואיים
• אבחנה פסיכיאטרית/פסיכולוגית
• ואם מדובר בפגיעה נפשית בלבד – גם טופס תשאול נפשי מיוחד

לאחר ההכרה, תקבלו דרגת נכות שתשפיע על הזכויות שלכם: תגמולים חודשיים, טיפול רפואי, שיקום נפשי, סיוע תעסוקתי ועוד.

שימו לב: את הבקשה מומלץ להגיש תוך שנה ממועד האירוע. עיכוב עלול לפגוע בזכאות.

דוגמה מהשטח

במשרדנו ייצגנו אישה שנפגעה בפיגוע אוטובוס הדמים בשנות ה-80.

למרות שחלפו יותר מ-40 שנה – הצלחנו להוכיח את הקשר בין האירוע למצבה הנפשי כיום.

היא קיבלה הכרה מלאה כנפגעת פעולת איבה – וזכתה לזכויות שמגיעות לה לפי החוק.

🔗 אם חלילה נפגעתם בפעולות איבה, אתם יכולים להקליק על המאמר בקישור כאן, או בקישור כאן, כדי למצות את הזכויות שלכם.

פוסט טראומה כתוצאה מתאונת עבודה

פוסט טראומה שנגרמה במהלך העבודה – עשויה להיחשב לתאונת עבודה.

לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא כל פגיעה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה.

ככלל, שני התנאים חייבים להתקיים יחד: גם בזמן העבודה – וגם בגלל העבודה.

דוגמה:

מאבטח שהותקף כי לא אפשר כניסה לא מורשית – זו ככל הנראה תאונת עבודה.

לעומת זאת, עובד שהותקף על רקע אישי – מחוץ למסגרת העבודה – לא יוכר.

דווקא במקרים גבוליים כאלה, עורך דין מנוסה עושה את כל ההבדל. לפעמים פרט קטן יכול לקבוע אם תזכו לפיצוי – או שתישארו בלי כלום.

איך ממשיכים?

אם האירוע הוכר כתאונת עבודה – אפשר להגיש תביעה לקביעת נכות מעבודה:

* נכות של 9%–19% מזכה במענק חד-פעמי.

* נכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית – ולפעמים לכל החיים.

גם אם חזרתם לעבודה – עדיין ייתכן שמגיע לכם פיצוי. לכן חשוב לפעול בזמן – עם ייעוץ מקצועי שמכיר את התחום.

מקרה לדוגמה מהמשרד שלנו:

לקוח של המשרד נפל מגובה באתר בנייה. הפציעה הייתה קשה, אך הנזק הנפשי – עמוק לא פחות.

ליווינו אותו מהשלב הראשון: קיבלנו הכרה, וייצגנו אותו בוועדות.

בסיום התהליך – הוא קיבל קצבת נכות מעבודה בשווי מצטבר של 3.9 מיליון ש"ח.

🔗 לקריאת מאמר אודות נפגעי עבודה, הקליקו על הקישור הזה, או הקליקו על הקישור הזה.

🔗 למאמר על עורך דין למחלות מקצוע – הקליקו על הקישור, ולקריאה במאמר על מיקרוטראומה – הקליקו על הקישור.

זכויות לנפגעי פוסט טראומה מתאונת דרכים

אם אתם מתמודדים עם פוסט טראומה בעקבות תאונת דרכים – ייתכן שמגיע לכם פיצוי לפי חוק הפלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

גם אם לא נפצעתם פיזית – הנזק הנפשי מוכר, ואפשר לתבוע עליו.

מה נחשבת תאונת דרכים?

החוק מגדיר את המונח תאונה בצורה רחבה:

תאונה בזמן נהיגה

כניסה ויציאה מהרכב

חנייה, טיפול בדרך, התפוצצות או התלקחות של הרכב

אפילו נזק עקיף, אם נגרם עקב שימוש ברכב מנועי

איך מוכיחים פוסט טראומה?

1. פונים לטיפול מיידי
2. מתעדים את התסמינים הנפשיים
3. שומרים על קשר ברור בין הטראומה לבין התאונה
4. בהמשך, מגישים תביעה לבית המשפט

במהלך ההליך, בית המשפט ממנה לרוב מומחה פסיכיאטר שיקבע אם קיימת פוסט טראומה – ומה שיעור הנכות.

למה חשוב ליווי משפטי?

✅ עורך דין מיומן יכוון אתכם לאבחון מדויק
✅ יוודא שהתיעוד הרפואי תומך בתביעה
✅ יגיש את המסמכים הנכונים בזמן
✅ יציג את הנזק הנפשי בצורה מקיפה מול המומחה

דוגמה מהשטח:

טיפלנו באישה שחוותה פוסט טראומה לאחר שרכב נע לעברה במהירות התנגש בחלון ראווה.

הרכב לא פגע בה פיזית – אבל האימה הייתה מוחשית.

הוכחנו שמדובר בתאונת דרכים לפי החוק למרות שלא היה מגע פיזי בינה לבין הרכב – והיא קיבלה פיצוי של מאות אלפי שקלים.

לקריאת מאמר על תאונת דרכים – הקליקו על הקישור הזה, או על הקישור הזה.

פוסט טראומה ונכות כללית מהביטוח הלאומי

אם אתם מתמודדים עם פוסט טראומה, אבל היא לא נגרמה בשירות הצבאי, בתאונת דרכים, בעבודה או באירוע איבה – עדיין ייתכן שמגיעות לכם זכויות.

במקרים כאלה, ניתן להגיש תביעה לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי.

מהם תנאי הזכאות?

כדי לקבל קצבה במסלול הזה – צריך לעמוד בשלושה תנאים עיקריים:

✅ נכות רפואית

הוועדה הרפואית קובעת אם קיימת נכות נפשית – ומה שיעורה.

הזכאות נבדקת רק אם מתקיים אחד מהבאים:

* לפחות 60% נכות רפואית (מכל סיבה)

* או לפחות 40% נכות, כאשר סעיף אחד הוא 25% ומעלה

✅ פגיעה בכושר ההשתכרות

הביטוח הלאומי בוחן אם הפוסט טראומה פגעה ביכולת לעבוד ולהתפרנס.

יש להוכיח פגיעה של יותר מ- 50% בכושר העבודה.

✅ רף הכנסות

מי שממשיך לעבוד – חייב להרוויח מתחת לתקרת שכר קבועה (המתעדכנת מדי שנה).

מי שמרוויח מעל הרף – לא יהיה זכאי לקצבה.

איך מגישים תביעה?

ההליך כולל:

1. מילוי טופס תביעה
2. צירוף מסמכים רפואיים
3. ועדה רפואית
4. ובחינה תפקודית לכושר העבודה

זהו תהליך מורכב – אבל הצגה נכונה של המקרה עושה את ההבדל.

דוגמה מהשטח:

אירית אביטל (שם בדוי) נפגעה מינית בילדותה. שנים אחר כך, כשעבדה עם נפגעות תקיפה מינית – פוסט הטראומה שלה התפרצה בעוצמה.

ליווינו אותה לאורך כל הדרך – כולל תיעוד מקצועי, חוות דעת, ייצוג בוועדות ובערעורים.

היא הוכרה כסובלת מפוסט טראומה מורכבת – וקיבלה נכות כללית בשיעור של 40%.

❓ שאלות נפוצות על פוסט טראומה וזכויות משפטיות

האם חובה לפנות לפסיכיאטר כדי להגיש תביעה?

לא תמיד. זה תלוי במסלול. למשל, בתביעה מול משרד הביטחון אין חובה, אבל בתביעת נכות כללית – יש צורך בסיכום פסיכיאטרי. בכל מקרה, גם אם זה לא נדרש באופן פורמלי, תמיד מומלץ לצרף סיכום מפסיכיאטר שמכיר את המצב.

עברו שנים מאז האירוע – האם זה מאוחר מדי להגיש תביעה?

בדרך כלל לא. דווקא בפוסט טראומה ההתפרצות יכולה להגיע הרבה אחרי האירוע. החוק מאפשר להכיר גם בפגיעות שהתגלו בשלב מאוחר, כל עוד יש קשר ברור לאירוע המקורי.

אפשר לפעול בכמה מסלולים במקביל?

לפעמים כן. למשל: אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי וגם לתבוע פיצוי על תאונת דרכים. במקרים אחרים צריך לבחור מסלול אחד. חשוב להבין את ההבדלים, כדי למקסם את הפיצויים שמגיעים לכם.

האם חייבים להפסיק לעבוד כדי לקבל קצבת נכות?

לא. גם מי שממשיך לעבוד יכול לקבל קצבה, כל לא עוברים את רף ההכנסות. יחד עם זאת, מי שיעבור את רף ההכנסות, הקצבה שלו תופחת, ולא תישלל מיידית.

דחו לי את התביעה. יש מה לעשות?

בהחלט. ברוב המקרים אפשר לערער – ובמקרים רבים הערר מצליח. חשוב לבדוק מה היה חסר, לבנות את התיק מחדש ולהגיש את הערר בצורה מסודרת.

לסיכום

פוסט טראומה היא פגיעה אמיתית.

היא משפיעה על הנפש, על העבודה, ועל היכולת לחיות חיים מלאים.

החוק בישראל מכיר בכך – ומציע מסלולים ברורים לקבלת זכויות: משרד הביטחון, נפגעי איבה, תאונת עבודה, תאונת דרכים וביטוח לאומי.

לכל מסלול יש את הכללים שלו, התנאים שלו, והדרך למצות את הזכויות שמגיעות לכם.

במאמר הזה הסברנו:

• מתי פוסט טראומה מזכה בפיצוי
• מה נדרש להוכיח בכל מסלול
• ואיך נראה התהליך – צעד אחר צעד

אבל הכי חשוב לזכור: לא צריך לעבור את זה לבד.

אנחנו כאן כדי להקשיב, לכוון – ולדאוג שהזכויות שלכם לא ילכו לאיבוד.

אם אתם מתמודדים עם פוסט טראומה – דברו איתנו.

מגיע לכם ליווי מקצועי, רגיש – ומבוסס ניסיון.

נותרו לכם שאלות? השאירו פרטים מטה, ותקבלו את כל התשובות.

רוצים לקרוא עלינו עוד? אתם יכולים לטייל כאן באתר, או לבקר אותנו בפייסבוק, או באינסטגרם.